בית הכנסת הגדול של סאטו מארה: אלף מקומות ברחוב דצ׳בל

מכל בתי הכנסת ובתי התפילה של סאטמר נותר בית כנסת גדול אחד. הוא נבנה בשנים 1889–1892 בשביל הקהילה האורתודוקסית, היו בו כאלף מקומות, ובחצרו עומדת האנדרטה לזכר יותר מ־18,000 יהודים מהעיר ומהסביבה שגורשו באביב 1944.

עיר של עשרות בתי תפילה

בתחילת המאה ה־20 פעלו בסאטו מארה (בהונגרית סָטְמָרְנֵמֵטִי, ביידיש סאטמאר) שלושה בתי כנסת ו־25 בתי תפילה, לפי ספר האדריכלות הדתית של העיר שהוציא מוזיאון המחוז ב־2008. האנציקלופדיה יודאיקה מונה סביב 1930 חמישה בתי כנסת גדולים וכ־20 קטנים. הריבוי שיקף קהילה מפוצלת: קהילה אורתודוקסית גדולה, שבתוכה התנהל מאבק ממושך בין חסידים למתנגדים, וקהילת ״סטטוס קוו״ שנפרדה ממנה ב־1898 ובנתה לה ב־1904 בית כנסת משלה. מכל אלה נותר בית הכנסת הגדול של הקהילה האורתודוקסית ברחוב דצ׳בל (בהונגרית Várdomb), ולצדו בית תפילה קטן יותר.

על המגרש עמד קודם בית הכנסת הראשון של העיר. המקורות חלוקים בשנת בנייתו: 1856, 1857 או 1858. כולם ממקמים אותו שנים ספורות אחרי שהקהילה התארגנה רשמית ב־1849.

האדריכל מאוראדיה והסגנון ה״רומנטי״

הבניין הנוכחי נבנה בשנים 1889–1892. לפי ספר מוזיאון המחוז תכנן אותו האדריכל נאנדור באך (Bach Nándor) מאוראדיה, ומכאן הדמיון לבית הכנסת שם; מדריך הונגרי אחר מציין שבאך בא מוואץ׳. הספר מגדיר את הסגנון ״רומנטי״, ועיתונאים מתארים אותו כ״מורי״. שני הכינויים משקפים את הסגנון האקלקטי של בתי הכנסת בהונגריה בסוף המאה ה־19.

לפי תיאור מוזיאון המחוז, במרכז החזית בולט אגף בן שלושה צירים, ובראש הגמלון שלו לוחות הברית מגולפים ושני חלונות עגולים. בפינות החזית עומדים שני מגדלים שבראשם מגני דוד, ושורות של חלונות קשתיים וכרכוב כפול מסמנים את קומת עזרת הנשים. הקומה התחתונה מטויחת בטיח מחוספס בסגנון רוסטיקה. בפנים ניצב ארון הקודש בקצה האולם המרכזי, עזרת הנשים נשענת על עמודי ברזל, והקירות מעוטרים בציורים דקורטיביים. האולם הכיל כאלף מתפללים, לפי JTA ו־AGERPRES.

בצד הדרומי של המגרש עומד בית התפילה ״תלמוד תורה״. מדריך הונגרי מתארך את השלמתו ל־1927, ו־JTA ל־1921. בבית התפילה הזה, הקטן והקל לחימום, מתכנסת הקהילה היום.

״הכיסא השמור״ של רבי יואל

בית הכנסת הגדול היה מרכז היהדות האורתודוקסית של העיר בשנים שבהן הפך שמה, סאטמר, לשם דבר בעולם החסידי. רבי יואל טייטלבוים, שנבחר לרב העיר ב־1928 ונכנס לתפקידו סופית ב־1934, התפלל בבית הכנסת לפני השואה, כך לפי JTA. נשיא הקהילה, אדריאן בשה, סיפר לסוכנות הידיעות הרומנית AGERPRES ב־2020 שלרב ״היה כיסא שמור בבית הכנסת של סאטו מארה״. על דרכו של רבי יואל ועל החסידות שנקראה על שם העיר ראו בכתבה על שורשי חסידות סאטמר.

האנדרטה בחצר

ב־2004 נחנכה בחצר בית הכנסת אנדרטה לזכר יהודי העיר והסביבה שנספו בשואה. לפי פורטל אנדרטאות הזיכרון של הקרן לאנדרטת יהודי אירופה הנרצחים בברלין, היא עומדת בין בית הכנסת הגדול לבית התפילה האורתודוקסי הוותיק, והכתובת עליה כתובה ברומנית, בהונגרית, באנגלית ובעברית. הנוסח האנגלי מנציח ״יותר מ־18,000 יהודים מסאטו מארה והסביבה״, שגורשו במאי–יוני 1944 בפקודת הממשלה הפשיסטית ההונגרית לאושוויץ־בירקנאו, ושרובם נרצחו שם.

דו״ח ועדת ויזל מונה שש רכבות שיצאו מגטו סאטו מארה בין 19 במאי ל־1 ביוני 1944. על הגטו ועל הגירוש ראו בכתבה על תולדות יהודי סאטו מארה.

בניין גדול לקהילה קטנה

אחרי המלחמה חזרו לעיר כמה אלפי יהודים, אבל ההגירה, בעיקר לישראל, צמצמה את הקהילה במהירות, ובית הכנסת נעשה גדול מדי למתפלליו. ב־2004 תיאר כתב JTA את שני בתי הכנסת הסמוכים כריקים ומתפוררים, ועם זאת ציין שעדיין נראו בהם שרידי עיטורים מקוריים. ב־2017 דיווחה JTA שבית הכנסת הגדול כבר אינו משמש לתפילה. לקהילה, שמנתה אז כ־110 חברים, לא היה כסף לחמם או לשפץ אותו, הקירות בפנים נשאו עדיין את נזקי השיטפון של 1970, ומדי פעם נערכו בו קונצרטים. הקהילה, המשתייכת היום לזרם הנאולוגי, מתפללת בבית התפילה הסמוך.

הבניין לא נשכח. AGERPRES דיווחה ב־2020 שקבוצות של חסידי סאטמר מארצות הברית ומישראל מגיעות לעיר, מתפללות בבית הכנסת כחצי שעה וממשיכות לבית העלמין. לא מצאנו מקור עדכני על שיקום הבניין.

לביקור

• בית הכנסת הגדול — רחוב דצ׳בל 4 (Strada Decebal 4), במרכז העיר.
• בית התפילה ״תלמוד תורה״ — בצד הדרומי של אותו מגרש, מקום התפילה של הקהילה היום.
• האנדרטה לקורבנות השואה — בחצר, בין בית הכנסת לבית התפילה.

משרד הקהילה היהודית של סאטו מארה נמצא באותו מתחם, ברחוב דצ׳בל 4A, טלפון ‎0261-713-703 (לפי הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, FCER). לבית הכנסת אין שעות פתיחה שפורסמו, ואת הכניסה לאולם מתאמים מראש עם הקהילה. לפי פורטל האנדרטאות, האנדרטה שבחצר נגישה בכל עת.