יהודי חוש: עיירת הבישוף שעל הפרוט

חוש, עיירת הבישוף שבדרום־מזרח מולדובה, סמוך לנהר הפרוט, הייתה במשך יותר ממאתיים שנה עיירה של סוחרים ובעלי מלאכה יהודים: ב־1899 היו בה 4,057 יהודים, יותר מרבע מהתושבים. הקהילה שרדה את מלחמת העולם השנייה, אבל ההגירה רוקנה אותה. נותרו בית כנסת אחד ושני בתי עלמין, ובישן שבהם מצבות מאמצע המאה ה־18.

בחסות הבישופות

חוש (Huși) הייתה מושב הבישופות האורתודוקסית ובירת מחוז פלצ׳יו, כתשעה קילומטר מהפרוט. לפי האנציקלופדיה היהודית (Encyclopaedia Judaica) התיישבו בה היהודים הראשונים ברבע האחרון של המאה ה־17. ״פנקס הקהילות״ של יד ושם מספר שב־1676 התיר נסיך מולדובה לבעל האחוזה להביא ״זרים״ לאדמתו, ומאז החלו יהודים להתיישב בעיירה, וב־1806 הותר לבישוף להביא קבוצה נוספת. אתר העירייה, שכתב פאול שטיימברג על סמך מחקרה של הרה שטיימברג, מביא מסמך של הבישופות מ־8 בינואר 1604 שמונה סוחרים ובעלי מלאכה יהודים בין חייביו — עדות שלא מצאנו במקור נוסף.

הגידול הגדול בא במאה ה־19. ב־1831 נמנו 261 יהודים, 5.2 אחוז מהתושבים; ב־1859 — 2,395; וב־1899 — 4,057, 26.2 אחוז. היהודים עסקו במסחר בתבואה, בחמאה, בדבש ובעורות ביריד השבועי, ובמלאכה. ב־1889, לפי האנציקלופדיה, היו 70 אחוז מסוחרי העיר יהודים.

בתי הכנסת ובית העלמין

לפי ״פנקס הקהילות״ והאנציקלופדיה היהודית, בית הכנסת נבנה מחדש ב־1794. השכנים הנוצרים התנגדו לבנייה, והמחלוקת נמשכה עד אמצע המאה ה־19. ב־1860 סגר מושל המחוז אחד מבתי הכנסת בטענה שהוא קרוב מדי לכנסייה, ומשרד הפנים הורה לפתוח אותו מחדש אחרי ערעור של הקהילה. סביב 1910 פעלו בעיירה שבעה בתי כנסת עצמאיים. לפי אתר העירייה היו לגילדות בתי כנסת משלהן: של הפרוונים (Blănari), של החייטים (Croitori), ״הקלויז הגדול״, בית המדרש ובית הכנסת ״פוסטלניצ׳ו״. מקווה נבנה ב־1880.

בית העלמין הישן נוסד לפי המסורת המקומית ב־1680, על קרקע שנקנתה מהבישופות, והמצבה הקדומה שנשמרה בו היא מ־1747. ספר הפרוטוקולים של החברה קדישא נפתח ב־1775. ב־1880 נפתח בית עלמין חדש, ובו כ־700 קברים לפי אתר JewishGen.

רופאים, בתי ספר ומאבקים

בית חולים יהודי פעל בעיר מ־1822 עד 1906. הרופא דוד אלמוגן (1823–1897), יליד גליציה, התיישב בחוש ב־1866, שימש רופא העירייה וחיבר ספרי רפואה פופולריים. בחינוך התנהל מאבק ממושך בין חוגי ההשכלה לאורתודוקסים: בית הספר שפתחה לשכת בני ברית ב־1876 נסגר, ובמקומו קם ב־1877 תלמוד תורה; בית הספר המודרני של אגודת ״קולטורה״ מ־1897 הפך ב־1901 לתלמוד תורה. ב־1898 קם בעיר סניף ציוני. לפי ״פנקס הקהילות״ כיהן בה לפני המלחמה הרב נחום שמריהו שכטר, יליד דרבאני, שעלה לישראל ב־1952 ונפטר בירושלים ב־1967.

האנטישמיות ליוותה את הקהילה: עלילת דם (ב־1822 לפי ״פנקס הקהילות״, ב־1882 לפי האנציקלופדיה), הגבלות על סוחרים יהודים ב־1884, ו״האחווה הרומנית״ שקמה אחרי 1900 כדי להחרים את הסוחרים היהודים. ב־1907, במרד האיכרים, ניסו כ־400 איכרים חמושים לבזוז את בתי היהודים, והצבא פיזר אותם. ב־1911 החל ללמד בגימנסיה של העיר יון זלינסקי־קודריאנו, אביו של קורנליו זליה קודריאנו, לימים מייסד ״משמר הברזל״. לפי האנציקלופדיה נשאר בית הספר מוקד של אנטישמיות בין שתי המלחמות.

מלחמת העולם השנייה

לפי האנציקלופדיה היהודית, הקהילה לא הושמדה במלחמה. ב־1941 חיו בעיר 1,972 יהודים. לפי ״פנקס הקהילות״, אחרי פרוץ המלחמה עם ברית המועצות ביוני 1941 נעצרו 120 ראשי משפחות כחשודים בסיוע לאויב, משום שבסמוך חנה מחנה צבאי גדול. חוש הפכה לנקודת ריכוז ליהודים שגורשו מהכפרים רדוקנני, דרנצ׳ני והוצ׳ני, והקהילה הפעילה מטבח לעניים, למגורשים ולגדודי עבודת הכפייה שעבדו בסביבה. בתים, טחנות, מפעלים, קרקעות וכרמים של יהודים הוחרמו, ובעלי מלאכה, פקידים וסוחרים איבדו את פרנסתם. באביב 1944 הגיעו לעיר 108 יתומים מטרנסניסטריה, והקהילה טיפלה בהם.

אחרי המלחמה והיום

מגורשי הכפרים ופליטים מצפון בוקובינה נשארו בחוש, וב־1947 חיו בה 2,750 יהודים. ההלאמות של המשטר הקומוניסטי וההגירה, בעיקר לישראל, פירקו את הקהילה. ב־1969 נותרו בה כשישים משפחות ובית כנסת, ב־2000 — 26 יהודים, וב־2005 — עשרים. לפי אתר העירייה, רוב בתי הכנסת ומבני הקהילה נהרסו מחוסר כסף, ובית הכנסת היחיד שנותר נפתח פעמיים בשנה. במרץ 2019 נופצו 73 מצבות בבית העלמין היהודי; הפדרציה של הקהילות היהודיות ציינה אז שבקהילה נותרו כמה עשרות חברים, רובם קשישים. יוצאי העיר בישראל מימנו גדר חדשה ובית טהרה לבית העלמין הפעיל.

לביקור

• בית הכנסת — בית הכנסת היחיד שנותר נפתח לפי אתר העירייה פעמיים בשנה; כתובתו לא פורסמה במקור מוסמך, ויש לתאם עם הקהילה.
• בית העלמין הישן — ברחוב קלרש (Strada Călărași); רוב המצבות שמוטות או פגועות.
• בית העלמין החדש — לפי JewishGen: Șoseaua Stănileștiului 6.
• תיאום — קהילת יהודי חוש, לפי אתר הפדרציה: Strada 1 Decembrie 16, טלפון ‎0235-472-741.

חוש שוכנת בין יאשי לגלאץ; מומלץ לשלב אותה בנסיעה ליאשי ולתאם את הביקור מראש.