סאטמר: איך נתנה עיר בטרנסילבניה את שמה לחסידות

השם סאטמר מזוהה היום עם ויליאמסבורג שבברוקלין ועם קרית יואל שבמדינת ניו יורק, אבל מקורו בעיר סאטו מארה שבצפון־מערב רומניה. כאן כיהן רבי יואל טייטלבוים כרב העיר עד 1944, ומכאן לקחה החסידות שהקים אחרי השואה בארצות הברית את שמה.

בן לשושלת סיגט

רבי יואל טייטלבוים נולד ב־1887 בסיגט, בנו של רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, בעל ״קדושת יום טוב״ (האנציקלופדיה יודאיקה מציינת 1888). על שושלת טייטלבוים בסיגט ראו בכתבה על יהודי סיגט.

לפני שהגיע לסאטמר כיהן ברבנות בקהילות בקרפטים ובצפון טרנסילבניה, ובהן קארוי (Carei; בהונגרית Nagykároly), עיירה במחוז סאטמר. לפי הביוגרפיה שמפרסם האיחוד האורתודוקסי, מקארוי הוזמן לסאטמר לשבת ניסיון, ומשם נקבעה דרכו.

שש שנים של מאבק על כס הרבנות

סאטמר של שנות ה־20 הייתה קהילה אורתודוקסית גדולה, שהתנהל בתוכה מאבק ותיק בין חסידים למתנגדים. כשמת הרב אליעזר דוד גרינוולד ב־1928, נבחר רבי יואל לרב העיר, לפי האנציקלופדיה יודאיקה וארכיון מכון ליאו בק. מתנגדיו לא השלימו עם הבחירה, ולפי ההיסטוריון מנחם קרן־קרץ קדמו למינויו שש שנים של מאבק ציבורי מר. רק ב־1934 התמנה סופית לרב הראשי של סאטמר.

מכון ליאו בק מתאר אותו כשמרן נחרץ ומתנגד לציונות, שבימיו התחזקה השפעת החסידות בעיר. לפי סיפור שמסר לסוכנות AGERPRES סגן מנהל המרכז המחוזי לתרבות מסורתית בסאטו מארה, ב־1938 עצר המלך קרול השני בתחנת הרכבת של העיר ונפגש עם הרב כשעה. תוכן השיחה אינו ידוע.

1944: מסאטמר לקלוז׳ ולרכבת קסטנר

לפי מחקרו של קרן־קרץ, ב־3 במאי 1944, ביום שבו החל ריכוז היהודים בגטאות של צפון טרנסילבניה, יצא רבי יואל מסאטמר באמבולנס של הצלב האדום בדרך לקלוז׳. בקלוז׳ נעצרו הנוסעים, ולמחרת הוכנסו לגטו שהוקם בחצר מפעל לבנים. בגטו קיים הרב מניין נפרד והתבודד ברובו.

ביוני 1944 יצאה מקלוז׳ קבוצה של כ־388 יהודים, ורבי יואל בתוכה, שצורפה לרכבת ההצלה שארגן רז׳ה (ישראל) קסטנר, ממנהיגי ועדת העזרה וההצלה בבודפשט, במשא ומתן עם האס־אס. הרכבת הגיעה לברגן־בלזן ב־9 ביולי 1944. כחודשיים אחר כך שוחררה קבוצה ראשונה, ושאר הנוסעים, ורבי יואל ביניהם, שוחררו בתחילת דצמבר 1944 והגיעו לשווייץ. בינתיים, במאי–יוני 1944, גורשו יהודי סאטמר והסביבה מהגטו בעיר לאושוויץ.

מירושלים לוויליאמסבורג

אחרי המלחמה ניסה רבי יואל להקים חצר חסידית בירושלים. לפי קרן־קרץ הניסיון נכשל, ובתוך כשנה הפליג לארצות הברית. המקורות חלוקים בתאריכים המדויקים: לפי מקור אחד הגיע לארץ ישראל כבר בספטמבר 1945, וקרן־קרץ מתארך את ההשתקעות בירושלים ל־1946. האנציקלופדיה יודאיקה מציינת שהשתקע בוויליאמסבורג שבברוקלין ב־1947. סמוך להקמת מדינת ישראל ייסד שם את קהילתו, ״ייטב לב״, הקרויה על שם ספרו של סבו, רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט.

בתוך שנים ספורות התקבצו סביבו מאות חסידים, רבים מהם ניצולים מהונגריה ומטרנסילבניה. ב־1954 ייסד את התאחדות הרבנים של ארצות הברית וקנדה, ובירושלים עמד בראש העדה החרדית, תחילה כנשיא ואחר כך כגאב״ד. בשנות ה־70 הקים בעיירה מונרו שבמדינת ניו יורק את קרית יואל.

שיטתו נודעה בהתנגדותה הנחרצת לציונות ולמדינת ישראל. לפי האנציקלופדיה יודאיקה, הוא טען על יסוד ההלכה שהציונות מפרה את ״שלוש השבועות״ ומעכבת את הגאולה, אסר על חסידיו להשתתף במוסדות המדינה והתנגד לעברית כשפת דיבור, אך לא התנגד לעלייה של יחידים לארץ ישראל. עמדות אלה עוררו מחלוקת עזה בעולם היהודי כולו, וגם בתוך העולם החרדי.

אחרי רבי יואל

רבי יואל נפטר ב־1979. את מקומו ירש אחיינו, רבי משה טייטלבוים (1914–2006), שחילק את ההנהגה בין שני בניו: רבי אהרן, רבה של קרית יואל, ורבי זלמן לייב, רבה של ויליאמסבורג. סאטמר היא היום אחת החסידויות הגדולות בעולם, ושמה עדיין נושא את שמה של העיר בטרנסילבניה.

חסידי סאטמר בסאטו מארה היום

החסידים לא שכחו את העיר. לפי נשיא הקהילה היהודית, אדריאן בשה, בראיון ל־AGERPRES ב־2020, קבוצות של חסידי סאטמר מארצות הברית ומישראל, לעיתים מאות איש בשנה, מגיעות באוטובוסים, מתפללות כחצי שעה בבית הכנסת הגדול, פוקדות את בית העלמין וממשיכות בדרכן. כהנים שבקבוצות מתפללים מחוץ לבית העלמין. לפי אותו ראיון, המבקרים מביאים איתם אוכל כשר, כמו שימורים מארצות הברית.

בסיגט, עיר הולדתו של רבי יואל, רכשה קהילת סאטמר בית עלמין, בית כנסת ובית רבנות, ובנתה בית כנסת חדש וגדול שנחנך בנובמבר 2021. בסאטו מארה עצמה לא מצאנו מקור מהימן על מוסד שהקימה או שיקמה חסידות סאטמר, או על מתקן כשר קבוע לאורחים.

לביקור

• בית הכנסת הגדול — רחוב דצ׳בל 4 (Strada Decebal 4), שבו התפלל רבי יואל לפני השואה. בחצר האנדרטה לקורבנות 1944.
• בית העלמין האורתודוקסי — לפי נשיא הקהילה קבורים בו 19 רבנים. הביקור בתיאום עם הקהילה.
• קארוי — הקהילה שבה כיהן רבי יואל לפני סאטמר, בדרך מסאטו מארה לאוראדיה.

את הביקור מתאמים מראש עם הקהילה היהודית של סאטו מארה, ברחוב דצ׳בל 4A, טלפון ‎0261-713-703 (לפי הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה). לא מצאנו בעיר אוכל כשר מאומת, ולכן כדאי להצטייד מראש.