יהודי בריילה: נמל התבואה והמקדש הכוראלי

בריילה, נמל התבואה על הדנובה, הייתה בשלהי המאה ה־19 אחת הקהילות הגדולות בוולאכיה: כמעט אחד מכל שישה תושבים היה יהודי. כאן נפתח ב־1863, לפי האנציקלופדיה יודאיקה, בית הכנסת הרפורמי הראשון ברומניה הישנה, וכאן נולד מיכאיל סבסטיאן. מכ־14 בתי תפילה שרד רק המקדש הכוראלי, שבו מתפללת עד היום קהילה קטנה.

נמל התבואה

בריילה הייתה בשליטה עות׳מאנית מאמצע המאה ה־16 ועד 1828. לפי פנקס הקהילות של יד ושם, כבר במאה ה־15 ישבו בה יהודים, רובם ספרדים, ברחוב שנקרא ״רחוב היהודים״, ובית הכנסת ובית העלמין שלהם נהרסו בהפגזה רוסית ב־1819. ב־1828 חיו בעיר 21 משפחות יהודיות. אחרי חוזה אדריאנופול (1829) צורפה העיר לוולאכיה והוכרזה נמל חופשי, ויהודים מצפון מולדובה, מבוטושאני, מדורוהוי ומיאשי, נהרו אליה.

הצמיחה נתקלה בהתנגדות השלטונות. ב־1837, מתוך 72 משפחות יהודיות, רק ל־14 היו זכויות ישיבה, ומשרד הפנים גירש את השאר. ב־1847 נאסר על בתי המשפט לאפשר ליהודים לקנות נדל״ן. ובכל זאת הקהילה גדלה: 1,095 נפש ב־1860, ו־9,830 ב־1899, כ־17% מהתושבים. יהודים נכנסו לסחר התבואה, שהיה עד אז בידי יוונים, וב־1889 היו 24.4% מהחנויות בעיר בבעלות יהודית. ב־1909 נאסרה כניסת פקידי תבואה יהודים לנמל. ב־1903 היגרו 439 מיהודי העיר לארצות הברית.

בתי כנסת והמקדש הכוראלי

לפי פנקס הקהילות, בית הכנסת הספרדי נבנה ב־1830 ובחצרו מקווה, ובית הכנסת הגדול נבנה ב־1832. לפני מלחמת העולם הראשונה היו בעיר שמונה בתי כנסת ושישה בתי מדרש, ובהם בית הכנסת של החייטים ובית הכנסת של הנגרים. לפי עדויות שאסף ארכיון ״סנטרופה״, עד 1940 היו בבריילה 14 בתי תפילה. בית הכנסת הגדול ברחוב קורואָנֵי (היום רחוב מיכאיל סבסטיאן) פורק, ועל מגרשו עומד היום מלון.

לפי האנציקלופדיה יודאיקה, ב־1863 נפתח בבריילה בית הכנסת הרפורמי הראשון ברומניה הישנה. הפתיחה פילגה את הקהילה, והנהלה מאוחדת קמה מחדש רק ב־1905. בית התפילה ששרד הוא המקדש הכוראלי ברחוב פטרו מאיור 13, ברחוב שכונה בעבר ״רחוב היהודים״. על שנת בנייתו חלוקים המקורות: העיתונות המקומית נוקבת ב־1865, ואילו לפי ״סנטרופה״ היה זה בית הכנסת ״פרנקישע שול״, שנבנה ב־1837 ונבנה מחדש ב־1862. משרדי הקהילה נמצאים מול המקדש.

במקדש אין היום רב. את התפילות מנהל חזן הקהילה, והוא משמש מרכז לחגים, לקונצרטים של מקהלת ״מכבי״ ולאירועי פסטיבל מיכאיל סבסטיאן שבעיר.

רבנים, ציונות ועיתונות

הרב יעקב מרגליות, שהגיע מחוטין, כיהן בעיר בשנים 1849–1871, וכמה מתשובותיו נדפסו בשו״ת ״שואל ומשיב״ של הרב יוסף שאול נתנזון מלבוב. אחריו כיהנו בניו ונכדו. הרב אבנר כסבן (1831–1898), שכיהן כאן בשנים 1862–1873, היה פעיל בתנועה ליישוב ארץ ישראל. בין שתי המלחמות כיהנו הרבנים ד״ר י׳ נכט וד״ר מ׳ תנן.

ב־1881 פעל בבריילה סניף של ״ישוב ארץ ישראל״ בהנהגת ועד בן 20 חברים, וסוחרי העיר תרמו לזכרון יעקב ולראש פינה. את התנועה ייסד אלעזר רוקח, יליד צפת, שהוציא כאן ב־1897 שבועון ביידיש. ב־1895 התכנסה בעיר הוועידה הארצית השנייה של ״חובבי ציון״, וב־1908 ועידת מורים יהודים שהחליטה ללמד עברית כשפה חיה. ציוני בריילה התנגדו לתוכנית אוגנדה ושלחו מברק לקונגרס הציוני השישי. ד״ר ה׳ מוסקוביץ׳, ציר בקונגרסים הציוניים, עלה לארץ ב־1910 ומת ברחובות ב־1916.

בני העיר

• מיכאיל סבסטיאן (יוסף הכטר, 1907–1945), סופר ומחזאי, נולד בבריילה. הרומן ״מזה אלפיים שנה״ יצא עם הקדמה אנטישמית של מורו נאה יונסקו, וסבסטיאן השיב לו בחיבור ״איך נעשיתי חוליגן״. היומן שכתב בשנים 1935–1944 ראה אור ב־1996 והוא מהעדויות החשובות על רומניה בשנות הפשיזם. הוא נהרג בתאונת דרכים ב־29 במאי 1945.
• אילריה וורונקה (אדוארד מרקוס, 1903–1946), משורר אוונגרד, נולד בבריילה. הוציא עשרה ספרי שירה ברומנית, השתקע בפריז וכתב בצרפתית, ולפי פנקס הקהילות פעל במחתרת הצרפתית במלחמה.

מלחמת העולם השנייה

ב־30 בספטמבר 1940 הותקפו סוחרי תבואה יהודים, ומאות קרונות תבואה שלהם הוחרמו בנמל. בנובמבר 1940 עצרו הלגיונרים צעירים יהודים, עינו אותם וסחטו מהם הודאות בקומוניזם, וב־25 בנובמבר החרימו באיומי נשק את ציוד בית המרחץ של הקהילה. בינואר 1941 נלקחו החנויות היהודיות.

מ־4 באוגוסט 1941 גויסו הגברים היהודים לעבודת כפייה בפאורֵיי, בצֶנדֶרֵיי ובמחצבת טורקואיה. לפי פנקס הקהילות מתו 14 מהם במחצבה, והקהילה דאגה לקבורתם מחדש. ביוני 1943 הוטל על הקהילה ״מס״ של 60 מיליון לֵיי, חלקה בארבעת המיליארדים שנגבו מיהודי רומניה. תוכנית לרכז את היהודים בגטו בכפר פיסק סוכלה, לפי הפנקס, אחרי שהקהילה הוזהרה. לא היה גירוש המוני מהעיר. הקהילה הפעילה מטבח ציבורי, מרפאה ובית ספר, ובין העוזרים מקרב הרומנים נזכרים התובע ניקו אופרישן והתעשיין נדלקו צ׳רקה.

אחרי המלחמה והיום

ב־1947 חיו בבריילה כ־5,950 יהודים, ובהם מגורשים שחזרו מטרנסניסטריה ופליטים מבסרביה ומבוקובינה. ב־1950 נותרו כ־3,500, ב־1969 כ־1,000, וב־2004 141. רובם עלו לישראל. לפי אתר הפדרציה, הקהילה ממשיכה לפעול מרחוב פטרו מאיור.

לפי סקר JewishGen לבריילה שני בתי עלמין יהודיים. הגדול, ברחוב זמבילֶלור 1 (Strada Zambilelor 1), משתרע על כ־600 על 400 מטר, ונראות בו יותר מ־5,000 מצבות, רבות מהן שבורות. הישן, ברחוב אל״י קוזה 75, קטן בהרבה, ניזוק במלחמה ומצבות בודדות בלבד נותרו בו.

לביקור

• המקדש הכוראלי: רחוב פטרו מאיור 13 (Strada Petru Maior 13).
• משרד הקהילה: רחוב פטרו מאיור 14, טלפון ‎0239-611-230, לפי אתר הפדרציה.
• בית העלמין: רחוב זמבילֶלור 1, בתיאום עם הקהילה.

לא פורסמו שעות פתיחה קבועות, ולכן יש לתאם מראש עם הקהילה ביקור במקדש ובבית העלמין.