חצר בוהוש: האדמו״רים מבית רוז׳ין בעיירה המולדובית

בוהוש (Buhuși), עיירה קטנה על נהר הביסטריצה ממערב לבקאו, נתנה את שמה לאחת משושלות החסידות של בית רוז׳ין. כאן הקים באמצע המאה ה־19 רבי יצחק פרידמן, נכדו של רבי ישראל מרוז׳ין, חצר שמשכה חסידים מכל מולדובה ובסרביה. בעיירה כבר אין יהודים, אבל בית הכנסת של האדמו״ר עומד, וחסידי בוהוש מבני ברק חוזרים אליו לתפילה ולהשתטחות על קברי האדמו״רים.

עיירה חדשה על אדמת בויאר

בוהוש נקראת על שם הבויאר טודר בוהוש, שבתחילת המאה ה־19 היו האדמות בבעלותו והוא השיג את כתב הזכויות לייסוד העיירה. לפי האנציקלופדיה היהודית (Encyclopaedia Judaica), היהודים התיישבו בה בסביבות 1823, כשבעל האחוזה הפך את הכפר לעיירת שוק. ב־1831 נמנו בה 82 יהודים בלבד. הצמיחה הגדולה באה עם בואו של האדמו״ר: 537 יהודים ב־1859 ו־1,728 ב־1899.

נכדו של הרוז׳ינר

רבי ישראל פרידמן מרוז׳ין, מגדולי מנהיגי החסידות במאה ה־19, הקים את חצרו בסדיגורה שבבוקובינה, ומשם יצאו נכדיו והקימו חצרות משלהם: בויאן, צ׳ורטקוב, הוסיאטין, שטפנשט ובוהוש. רבי יצחק פרידמן, בנו הבכור של רבי שלום יוסף ונכדו של הרוז׳ינר, נולד ב־1835 לפי האנציקלופדיה היהודית (1834 לפי מקורות אחרים). לפי העיתונות המקומית בבוהוש, הוא ייסד את החצר ב־1858, ברחוב שנקרא היום אלכסנדרו יואן קוזה. לפי האנציקלופדיה, רבים מחסידיו היו יהודי בסרביה ומולדובה, ובוהוש הפכה למרכז חסידי חשוב במולדובה.

החצר השתרעה, לפי עיתון מקומי, על כ־5,400 מ״ר, ונכללו בה בית הכנסת, בית מדרש לתלמידים ומקווה. בצמוד לחצר פעלה בשנים 1908–1916 ישיבה. השפעת החצר הגיעה הרחק מן העיירה: לפי האנציקלופדיה, חוגים דתיים שנתמכו בידי האדמו״ר מבוהוש הביאו ב־1893 לסגירת בית הספר היהודי בטרגו נמץ. רבי יצחק נפטר ב־1896, ביום י׳ באלול תרנ״ו לפי לוחות היארצייט, ונקבר בבוהוש.

השושלת

את רבי יצחק ירש בנו, רבי ישראל שלום יוסף (1855–1923). אחריו, לפי המגזין ״משפחה״, הנהיגו את החסידים שניים מחתניו, רבי מנחם מנדל פרידמן ורבי דוד טברסקי. רבי מנחם מנדל, שנודע ברחבי רומניה כבעל מופת, נפטר ב־1943. משלא היו לו בנים, ביקש מאחיינו, רבי יצחק פרידמן, בנו של האדמו״ר משפיקוב, לרשת את מקומו. נכדו של רבי מנחם מנדל, רבי ישראל פרידמן, לימים האדמו״ר מפשקאן, נולד בבוהוש ב־1923.

בית הכנסת של האדמו״ר

בית הכנסת ששרד הוא לב החצר הישנה. על שנת בנייתו המקורות חלוקים: העיתונות המקומית מתארכת אותו ל־1858, דוח הוועדה האמריקנית לשימור המורשת בחו״ל (2010) ל־1859, ורשימת בתי הכנסת של המהנדס אריה קרא, שמובאת באתר Jewish Romania, מוסרת שבית הכנסת שנבנה עם ייסוד החצר נשרף ב־1863 ונבנה מחדש עם מאתיים מקומות. אותה רשימה מזכירה גם בית תפילה ישן ובית כנסת של האדמו״ר פרידמן מ־1927.

לפי המדריך של רות אלן גרובר מ־1992, כפי שמובא בסקר בתי העלמין של JewishGen, בית הכנסת הושחת בשנות השמונים. ב־2007, לפי האתר המקומי Buhusi.NET, שיפצו אותו צאצאי בית רוז׳ין, ואתר מקומי אחר מציין שהשיפוץ מומן בידי ארגון של החסידות בישראל. השטח הנוכחי של המתחם הוא כ־1,516 מ״ר.

העיירה, המפעל והמלחמה

ב־1930 חיו בבוהוש 1,972 יהודים, 22.6 אחוז מהתושבים, רובם בעלי מלאכה וסוחרים. רחוב 1 במאי של היום נודע כ״רחוב היהודים״, ושכנו בו החנויות שלהם. העיירה התפרסמה במפעל האריגים שלה, שנוסד ב־1885 בידי הקולונל אויגן אלקז, עבר ב־1891 לחברת וולף והפך ב־1895 לחברת מניות. לפי האתר המקומי Buhusi.NET, יהודים מילאו תפקידים חשובים במפעל.

ב־1940 נלקחו 20 ממנהיגי הקהילה כבני ערובה. ביוני 1941 תוכנן לשלוח את הגברים בני 16 עד 60 למחנה טרגו ז׳יו, אך התוכנית לא בוצעה. לבוהוש הועברו בכפייה יהודים מכפרי הסביבה ומטרגו נמץ, והקהילה המקומית תמכה בהם. אחרי המלחמה עלה מספר היהודים לכ־8,000, אך רובם היגרו. ב־1969 נותרו כחמישים משפחות ובית כנסת אחד. ב־2013 דווח על פטירתה של היהודייה האחרונה בעיירה.

מבוהוש לבני ברק

רבי יצחק פרידמן, האדמו״ר מבוהוש בדור שאחרי השואה (1903–1992), עבר לארץ ישראל והקים מחדש את החצר בתל אביב, ומשם עברה החסידות לבני ברק. שם נפטר ב־1992. לפי דיווח מקומי מ־2014, בבני ברק פועלים בית כנסת, ישיבה ומוסדות חסד של החסידות. האדמו״ר הנוכחי, רבי יעקב מנדל פרידמן, הוא נכדו. בסוף אוקטובר 2014, ביום היארצייט של הרוז׳ינר, הגיעו לבוהוש כמאה חסידים מישראל, מבלגיה, משווייץ ומאנגליה, והאדמו״ר בראשם. הם התפללו בבית הכנסת והשתטחו על קברי חמשת האדמו״רים בבית העלמין.

לביקור

בית הכנסת עומד ברחוב אלכסנדרו יואן קוזה (Strada Alexandru Ioan Cuza), לפי הדוח האמריקני מ־2010 במספר 85. הוא אינו משמש לתפילה קבועה, ואין שעות פתיחה שפורסמו. בבוהוש אין היום קהילה, ולכן יש לתאם את הביקור מראש עם קהילת יהודי בקאו (רחוב ארו ק״מ חסן 2A, טלפון ‎0234-534-714, לפי אתר הפדרציה).

• בית הכנסת של האדמו״ר, לב החצר הישנה
• בית העלמין באזור מוקאני, עם החדרים שבהם קבורים האדמו״רים ונשותיהם — בתיאום
• רחוב 1 במאי, ״רחוב היהודים״ לשעבר
• בדרך: בקאו ובתי הכנסת שלה, פיאטרה נמץ וטרגו נמץ