מיירקוריה צ׳וק (Miercurea Ciuc; בהונגרית Csíkszereda), בירת מחוז הרגיטה שבחבל הסקלרים, הייתה ביתה של קהילה יהודית צעירה וקטנה: היהודים הראשונים הגיעו בשנות השישים של המאה ה־19, וב־1910 חיו בה 241. דווקא כאן החלו השלטונות ההונגריים כבר בסתיו 1940 לגרש יהודים, ובמאי 1944 נשלחו כשלוש מאות מיהודי העיר, דרך הגטאות בספנטו גיורגה וברגין, לאושוויץ. בית הכנסת נהרס ב־1980; בבית העלמין עומדת אנדרטה שהקים אחד הניצולים.
קהילה צעירה בחבל הסקלרים
חבל צ׳וק, בלב חבל הסקלרים דובר ההונגרית, משך מעט יהודים. לפי עבודת המחקר של הנרייטה ואדאש מאוניברסיטת באבש־בויאי (2018), היהודים הראשונים התיישבו בצ׳יקסרדה בשנות השישים של המאה ה־19: ב־1869 נמנו בה חמישה יהודים, ב־1879 – 19, וב־1910 – 241. אחרי מלחמת העולם הראשונה ירד מספרם, ובשנות השלושים עלה שוב. עיתון מקומי מ־1940 נותן 268 יהודים ב־1930.
לפי ואדאש, הקהילה הקימה בית תפילה, פתחה בית עלמין ובהמשך בנתה בית כנסת. בראשית המאה ה־20 נוסד בית ספר יהודי, וב־19 בינואר 1913 התמנה הרב הראשון של העיר, יעקב גלזנר. בית הכנסת ניזוק במלחמת העולם הראשונה, והקהילה שיקמה אותו אחריה. לעיר יש ערך ב״פנקס הקהילות – רומניה״ של יד ושם (כרך ב׳, עמ׳ 173), אך לא מצאנו לו תרגום נגיש.
ואדאש מזכירה גם יהודים שהמירו את דתם ומילאו תפקיד בחיי העיר: המנתח ד״ר הוגו הירש, שייסד ב־1912 את המחלקה הכירורגית בבית החולים העירוני, והמורה למוזיקה אלק שרקדי, שניהל את המקהלה של צ׳יקסרדה.
סתיו 1940: הגירוש הראשון
בפרס וינה השני, ב־30 באוגוסט 1940, עבר חבל צ׳וק עם צפון טרנסילבניה לשלטון הונגריה. לפי ההיסטוריון זולטן טיבורי סאבו, כבר בסתיו אותה שנה דרש הקולונל אלמר אדר מיהודי העיר ״תרומת מלחמה״ של 80 אלף פנגה (לפי מקורות אחרים 40 אלף) בתוך שלושה ימים. מי שלא שילם שימש עילה לגירוש. השלטונות חילקו את יהודי העיר לשלוש קבוצות: כחמישית לגירוש מיידי, כשלוש חמישיות להעברה למקומות אחרים באזור, וכחמישית שהורשו להישאר.
בנובמבר 1940 גורשו, לפי טיבורי סאבו, כ־79 בני אדם (לפי מקורות אחרים 81) אל הגבול הרומני, ושומרי הגבול הרומנים החזירו אותם. 42 מהם, בני 13 משפחות, נשלחו ברכבת לקורשמז׳ו, ובדצמבר 1940 נדחקו אל גליציה. מתוך 36 שגורשו מעבר לגבול נעלמו 21, ורק שלושה ממגורשי 1940 חזרו מן המזרח, שנים רבות אחרי המלחמה. ואדאש כותבת שמחאתה של מרגיט שלכטה, הנזירה והפוליטיקאית ההונגרית, עצרה את המבצע.
עבודת כפייה וגטו
ב־1942, לפי ואדאש, היו גירושים נוספים לרותניה, והגברים היהודים גויסו לפלוגת העבודה 110/40. רבים מהם מתו. אחרי הכיבוש הגרמני של הונגריה ב־19 במרץ 1944 נושלו היהודים מרכושם ומעסקיהם, ילדיהם הוצאו מבתי הספר, והם חויבו לשאת טלאי צהוב.
ב־28 באפריל 1944, בכינוס בטרגו מורש, הוצגה תוכנית הגירוש של יהודי האזור. לפי ואדאש, ב־3 במאי 1944 נלקחו המשפחות היהודיות של צ׳יקסרדה לתאי המשטרה בעיר, ולמחרת נשלחו 312 בני אדם לגטו בספנטו גיורגה. לפי המוזיאון הווירטואלי לשואה בצפון טרנסילבניה, רוכזו שם כ־850 יהודים מספנטו גיורגה, מכפרי מחוז טריי סקאונה ומדרום חבל צ׳וק, ״כולל העיר מיירקוריה צ׳וק״, בבניין לא גמור בלי דלתות וחלונות.
אחרי שבוע הועברו כולם למחנה ברגין, שאליו הובאו גם יהודי צפון חבל צ׳וק דרך גיורגיני. לפי המוזיאון, ב־4 ביוני 1944 גורשו מרגין לאושוויץ 3,149 בני אדם. רוב יהודי צ׳יקסרדה נרצחו באושוויץ, ואחרים הגיעו לבוכנוולד ולרמסדורף. לפי מקור שואדאש מביאה, לפחות 1,298 מגורשים מחבל צ׳וק הגיעו לאושוויץ־בירקנאו, ולפחות 1,000 מהם לא שבו.
ד״ר אדלר והקהילה שאחרי
אחד הניצולים היה הרופא ד״ר מיקלוש אדלר, שלפי טיבורי סאבו היה לימים הנשיא הלפני־אחרון של הקהילה. לפי ואדאש הוא ברח בזמן ההעברה מאושוויץ לבוכנוולד; לפי AGERPRES, בזמן ההעברה למאוטהאוזן. אדלר חזר לעיר, כתב על גורל מגורשי 1940, שלדבריו מתו רובם מקור ומשלג, ונפטר ב־1980.
בסתיו 1944 מצאה משלחת בראשות ארנה מרטון חמישים יהודים בכל המחוז. ב־1947 חיו בעיר 126 יהודים, ב־1966 – 11, ב־1992 – חמישה, וב־1999 – ארבעה. ב־1980 הרסו השלטונות את בית הכנסת ובנו במקומו בתי דירות. היום שייכת מיירקוריה צ׳וק לקהילת גיורגיני־טופליצה, שמנתה ב־2019 18 חברים.
בית העלמין והזיכרון
בית העלמין היהודי הוא המקום היחיד בעיר שנותר מן הקהילה. לפי ואדאש הוא חולל אחרי הגירוש, ולפי AGERPRES עומדת בו היום אנדרטה שהקים ד״ר אדלר, ובשנים קודמות התקיימו בו טקסי זיכרון ונקראו בו קטעים מעדויות ניצולים. ב־9 באוקטובר 2019, יום השואה הלאומי של רומניה, לא נערך בעיר טקס. סגן ראש העיר אמר לסוכנות הידיעות שלעירייה ״לא היה זמן״ לאירוע כזה.
הפדרציה של הקהילות היהודיות רושמת את בית העלמין תחת קהילת טרגו מורש, בקבוצת בתי העלמין של גיורגיני, בלי כתובת רחוב. לא מצאנו מקור רשמי למיקומו המדויק.
לביקור
- בית העלמין והאנדרטה: אין כתובת רשמית ולא פורסמו שעות. יש לתאם מראש.
- תיאום: הפדרציה רושמת את גיורגיני כקהילה המסונפת לקהילת טרגו מורש (Strada Aurel Filimon 23), ואיש הקשר בה הוא גזה גלר. אתר הקהילה, לפי הפדרציה: izraelsarokms.ro.
- בית הכנסת: נהרס ב־1980; לא מצאנו סימון באתר.
- בסביבה: בית הכנסת בגיורגיני, שהוכרז אתר מורשת ב־2016; אתר הגטו ובית העלמין עם גן הזיכרון בספנטו גיורגה.
ציר זמן
- שנות ה־60 של המאה ה־19
היהודים הראשונים מתיישבים בעיר
- 1869
חמישה יהודים
- 1879
19 יהודים
- 1910
241 יהודים
- 1912
ד״ר הוגו הירש מייסד את המחלקה הכירורגית בבית החולים
- 19.1.1913
מינוי הרב הראשון, יעקב גלזנר
- 1914–1918
בית הכנסת ניזוק, ומשוקם אחרי המלחמה
- 30.8.1940
פרס וינה השני: חבל צ׳וק להונגריה
- סתיו 1940
הקולונל אלמר אדר דורש ״תרומת מלחמה״ של 80 אלף פנגה; מקורות אחרים: 40 אלף (המקורות חלוקים)
- נובמבר 1940
כ־79 (או 81) יהודים מגורשים אל הגבול הרומני ומוחזרים (המקורות חלוקים)
- דצמבר 1940
42 בני 13 משפחות נדחקים לגליציה; 21 נעלמים
- 1942
גירושים לרותניה; פלוגת העבודה 110/40
- 19.3.1944
הכיבוש הגרמני של הונגריה
- 28.4.1944
כינוס בטרגו מורש: תוכנית הגירוש של יהודי האזור
- 3.5.1944
המשפחות היהודיות מובאות לתאי המשטרה
- 4.5.1944
312 יהודים נשלחים לגטו בספנטו גיורגה; AGERPRES: 314 מגורשים מן העיר (המקורות חלוקים)
- כ־10.5.1944
העברה למחנה ברגין
- 4.6.1944
3,149 מגורשים מרגין לאושוויץ
- סתיו 1944
50 יהודים בכל המחוז
- 1947
126 יהודים בעיר
- 1966
11 יהודים
- 1980
הריסת בית הכנסת; פטירת ד״ר מיקלוש אדלר
- 1999
ארבעה יהודים
- 2007
בית העלמין ברשימת הפדרציה, תחת קהילת טרגו מורש
- 9.10.2019
יום השואה עובר בעיר בלי טקס
מקורות נוספים שנבדקו
- Henrietta Vadas, Zsidóellenes intézkedések kommunikálása a sajtóban: A Csík vármegyei magyar sajtó (1940–1944) (BA thesis, Babeș-Bolyai University, Cluj, 2018; supervisor Z. Tibori Szabó)
- Zoltán Tibori Szabó, “Holocaust în Transilvania”, in V. Ghiță (ed.), File din istoria evreimii clujene III (Cluj-Napoca: MEGA, 2015), pp. 129–161
- Virtual Museum of the Holocaust in Northern Transylvania — the Sfântu Gheorghe ghetto
- Virtual Museum of the Holocaust in Northern Transylvania — the Reghin camp
- AGERPRES, 9 Oct. 2019 — Reportaj Harghita: evreii din județ deportați în 1944 nu au mai fost comemorați
- Pinkas HaKehillot Romania, vol. 2 — index (Mercurea Ciuc/Csíkszereda, p. 173; not translated)
- FEDROM, Memoria cimitirelor evreiești (2007): Miercurea Ciuc listed under the Târgu Mureș community, Gheorgheni group
- Federation of Jewish Communities in Romania — community contacts (Târgu Mureș; attached community Gheorgheni)
נכתב עבור מוישה האוס — מדריך המורשת היהודית למטייל ברומניה. איסוף החומר ועריכתו נעשו בסיוע כלי בינה מלאכותית, והעובדות נבדקו מול המקורות המצוינים. מצאתם טעות, או שיש לכם מקור, תמונה או זיכרון משפחתי? כתבו לנו — נשמח לתקן ולהוסיף.
תגובות והערות
עדיין אין תגובות. אפשר להיות הראשונים.
ביקרתם במקום? יש לכם זיכרון משפחתי, מקור או תיקון? כתבו לנו. תגובות מתפרסמות אחרי אישור המערכת. תיקונים ומקורות מגיעים רק אלינו.

