טשנאד · בתי עלמין

יהודי טשנאד: הישיבה של מהר״ם בריסק

בעיירה הקטנה שליד סאטו מארה עמדה בשנות השלושים הישיבה הגדולה בהונגריה ובטרנסילבניה, של הרב מרדכי בריסק. ב־1944 נשלחו הרב ויהודי העיירה לאושוויץ; נותרו שני בתי עלמין.

טשנאד (Tășnad; בהונגרית Tasnád), עיירה בצפון־מערב טרנסילבניה, כ־48 ק״מ מסאטו מארה, הייתה בשנות השלושים של המאה ה־20 אחד ממרכזי התורה הגדולים באזור. לפי האנציקלופדיה יודאיקה למדו ב־1935 בישיבה של הרב מרדכי בריסק 450 תלמידים, והיא הייתה הישיבה הגדולה בהונגריה ובטרנסילבניה. באביב 1944 נשלחו הרב, משפחתו ויהודי העיירה לאושוויץ. בית הכנסת הגדול נהרס בסוף שנות השישים; נותרו שני בתי עלמין.

ראשית הקהילה

לפי המדריך התרבותי־היסטורי של ההיסטוריונית דיאנה קינצ׳ש מסאטו מארה, אחרי שעברה האחוזה לרוזן אנטל קארולי ב־1779 התיישבו בעיירה משפחות שוואביות ואחריהן משפחות יהודיות, שהניעו את המסחר ואת המלאכה. לפי ספרו של אברהם פוקס, כפי שהוא מובא בסקירה של דיאנה יאנקו, הקהילה התגבשה כבר במאה ה־18. תקנונה נכתב ב־1833, והחברה קדישא נוסדה ב־1839.

במפקד 1850 נמנו בטשנאד 285 יהודים מתוך 3,077 תושבים. לפי סקר בתי העלמין של JewishGen גדל מספרם ל־407 ב־1880, ל־610 ב־1900 ול־792 ב־1930. במונוגרפיה התברואתית של רופא המחוז ניקולאה פופ נרשמו ב־28 ביולי 1938 782 יהודים מתוך 5,860 תושבים. לפי אותו סקר, בסביבות 1858 כבר היה לקהילה רב, ובית ספר יהודי מנה 58 תלמידים.

בתי הכנסת

היסודות של בית הכנסת האורתודוקסי הונחו ב־1867, וקינצ׳ש כותבת שהוא פעל עד סוף מלחמת העולם השנייה. לפי הסקירה של ספר פוקס, הוא נהרס ב־1967 או ב־1968, אחרי שעזבו אחרוני היהודים. חסידים שהתיישבו בעיירה אחרי מלחמת העולם הראשונה הקימו בית כנסת משלהם, והספר מתאר גם בית תפילה שלישי, ששמו מופיע בתרגום הרומני כ״Măreția Tinerilor״.

מהר״ם בריסק והישיבה

הרב מרדכי ב״ר יהושע בריסק נולד בהונגריה. לפי האנציקלופדיה יודאיקה נולד ב־1884, ומקורות אחרים נותנים את 1886 ואת 1887. ב־1908 התמנה לדיין במרגיטה, ושם כבר החל להניח את היסודות לישיבה. ב־1919 נבחר לרב טשנאד, והיה רבה האחרון.

בטשנאד ייסד בריסק ישיבה ועמד בראשה. לפי היודאיקה למדו בה ב־1935 450 תלמידים, וב־1937 בנה לה בניין גדול. קינצ׳ש כותבת על כ־500 תלמידים בשנות השלושים. אחד מהם היה אברהם פוקס, יליד טשנאד מ־1925, שנכנס לישיבה ב־1937, בגיל 12, ולמד בה עד שנסגרה ב־1943.

בריסק ההדיר ב־1913 את חיבורו של חותנו, הרב יהושע אהרן צבי וינברגר, בתוספת הערות משלו. ספר השו״ת שלו, ״מהר״ם בריסק״, נכתב בשלושה חלקים: שני הראשונים נדפסו בטשנאד ב־1939, והשלישי הושלם בניו יורק ב־1963. לפי הסקירה, אחת התשובות עוסקת במחלוקת בין השוחטים לקצבים באורדיה. אחיו, הרב נתן צבי בריסק, היה רב הקהילה האורתודוקסית בסלונטה, וגם הוא נספה באושוויץ.

חיי העיירה

לפי קינצ׳ש, היהודים מילאו תפקיד מרכזי בכלכלת טשנאד: בעלי אחוזות ובתים, חוכרים, מנהלי משקים, סוחרים, בעלי מלאכה וחנוונים, וגם רופאים, רוקחים, טכנאי שיניים, עורכי דין ופקידים. ספר פוקס, לפי הסקירה, מזכיר סחר ביין, בתבואה ובבקר, חנויות, אטליזים ופונדקים, ובין שתי המלחמות שלושה־ארבעה רופאים ושבעה־שמונה עורכי דין יהודים. לצד בתי הספר היהודיים פעלו בעיירה גם אגודות ציוניות.

1940–1944

באוגוסט 1940, בפרס וינה השני, עברה טשנאד לשלטון הונגריה. לפי ספר פוקס, באו אחר כך הגזירות: עבודת כפייה לגברים, הטלאי הצהוב, ובשנת 1943 סגירת הישיבה בידי השלטונות.

במאי 1944 רוכזו יהודי טשנאד לקראת הגירוש. לפי ספר פוקס, לפי האנציקלופדיה יודאיקה ולפי המוזיאון הווירטואלי לשואה בצפון טרנסילבניה, הם נשלחו למחנה הריכוז בשימלאו סילבאניי, שהוקם במבנה לייצור לבנים בכפר צ׳הֵי. שם רוכזו כ־8,500 יהודים ממחוזות סלאז׳, ובהם כ־700 מטשנאד ומסביבתה. סקר JewishGen והמדריך של קינצ׳ש משנת 2015 כותבים דווקא על גטו סאטו מארה. הסתירה לא הוכרעה, אבל רוב המקורות, ובהם ספרו של פוקס, בן העיירה, מצביעים על שימלאו.

לפי המוזיאון הווירטואלי, מן המחנה בשימלאו יצאו שלוש רכבות לאושוויץ, בין 31 במאי ל־6 ביוני 1944. הסקירה של ספר פוקס נותנת את התאריכים 29 במאי, 3 ביוני ו־6 ביוני. הרב בריסק ומשפחתו נרצחו באושוויץ.

אחרי השואה

לפי ספר פוקס, כשלושים ניצולים חזרו לטשנאד אחרי המלחמה וניסו לחדש את הקהילה, אבל בתוך שני עשורים עזבו כולם. פוקס הוציא ב־1973 בירושלים את ספר הזיכרון לקהילת טשנאד ולישיבת מהר״ם בריסק. הוא נפטר ב־2003. ב־2024 יצא הספר בתרגום לרומנית, בעריכת דיאנה קינצ׳ש. הרשימה של נספי טשנאד שבספר תורגמה לאנגלית ונמצאת באתר JewishGen.

שני בתי עלמין

לפי קינצ׳ש, בשני בתי העלמין של הקהילה יש מצבות עתיקות, עדות לנוכחות יהודית ותיקה. בשנת 2000 תיעדה אותם הסוקרת קלאודיה אורשוציו בשביל הוועדה האמריקנית לשימור המורשת.

  • בית העלמין הישן (Tasnad II): ברחוב Petru Maior. לפי הסקר נוסד באמצע המאה ה־19, והמצבה העתיקה הידועה בו היא משנת 1852. שטחו כשני הקטרים, והוא מוקף חומה עם שער נעול. יש בו בין 100 ל־500 מצבות של שיש, גרניט, אבן גיר ואבן חול, חלקן מעוטרות בתבליט, עם כתובות בעברית ובהונגרית. לפי הסקר קבורים בו כהן אחד וצדיק אחד, ועומד בו בית טהרה ריק. הקבורה האחרונה הידועה בו הייתה ב־1998.
  • בית העלמין החדש (Tasnad I): נוסד בראשית המאה ה־20, כחלקה בתוך בית הקברות העירוני, ושטחו כ־50 על 30 מטר. יש בו בין 20 ל־100 מצבות, והקבורה האחרונה הידועה בו הייתה ב־1944.

הפדרציה רושמת את שני בתי העלמין תחת קהילת סאטו מארה, ולצדם את בית העלמין בכפר צ׳יג הסמוך.

לביקור

  • בית העלמין הישן: Strada Petru Maior, לפי הפדרציה (מספר 49 לפי JewishGen). מוקף חומה ונעול; הכניסה ברשות. לא פורסמו שעות.
  • בית העלמין החדש: הפדרציה רושמת אותו ברחוב Gării, ו־JewishGen ברחוב Înfrățirii. כדאי לברר מראש.
  • תיאום: קהילת יהודי סאטו מארה, Strada Decebal 4A, טלפון ‎0261-713-703, לפי אתר הפדרציה.
  • בסביבה: אתר הזיכרון לשואה בשימלאו סילבאניי, שאליו נשלחו יהודי העיירה, ובית הכנסת הגדול בסאטו מארה.

ציר זמן

  1. 1779

    האחוזה עוברת לרוזן אנטל קארולי; התיישבות שוואבית ואחריה יהודית, לפי קינצ׳ש

  2. 1833

    תקנון הקהילה, לפי ספר פוקס

  3. 1839

    ייסוד החברה קדישא, לפי ספר פוקס

  4. 1850

    285 יהודים מתוך 3,077 תושבים

  5. 1852

    המצבה העתיקה הידועה בבית העלמין הישן

  6. 1867

    הנחת היסודות לבית הכנסת הגדול

  7. 1880

    407 יהודים

  8. 1884, 1886 או 1887

    הולדת הרב מרדכי בריסק (המקורות חלוקים)

  9. 1900

    610 יהודים

  10. 1908

    בריסק מתמנה לדיין במרגיטה

  11. 1919

    בריסק נבחר לרב טשנאד ומייסד את הישיבה

  12. 1930

    792 יהודים

  13. 1935

    450 תלמידים בישיבה, לפי היודאיקה; קינצ׳ש: כ־500 (המקורות חלוקים)

  14. 1937

    בניין חדש לישיבה

  15. 28.7.1938

    782 יהודים מתוך 5,860 תושבים

  16. 1939

    שני החלקים הראשונים של שו״ת ״מהר״ם בריסק״ נדפסים בטשנאד

  17. אוגוסט 1940

    פרס וינה השני: טשנאד להונגריה

  18. 1943

    השלטונות סוגרים את הישיבה

  19. מאי 1944

    יהודי טשנאד למחנה בשימלאו סילבאניי; לפי JewishGen וקינצ׳ש 2015: גטו סאטו מארה (המקורות חלוקים)

  20. 31.5–6.6.1944

    שלוש רכבות משימלאו לאושוויץ; לפי הסקירה: 29.5, 3.6, 6.6 (המקורות חלוקים)

  21. אחרי 1945

    כשלושים ניצולים חוזרים לעיירה

  22. 1967 או 1968

    הריסת בית הכנסת הגדול

  23. 1973

    ספר הזיכרון של אברהם פוקס יוצא לאור בירושלים

  24. 1998

    הקבורה האחרונה הידועה בבית העלמין הישן

  25. 2024

    תרגום ספר פוקס לרומנית

מקורות נוספים שנבדקו

נכתב עבור מוישה האוס — מדריך המורשת היהודית למטייל ברומניה. איסוף החומר ועריכתו נעשו בסיוע כלי בינה מלאכותית, והעובדות נבדקו מול המקורות המצוינים. מצאתם טעות, או שיש לכם מקור, תמונה או זיכרון משפחתי? כתבו לנו — נשמח לתקן ולהוסיף.

תגובות והערות

עדיין אין תגובות. אפשר להיות הראשונים.

ביקרתם במקום? יש לכם זיכרון משפחתי, מקור או תיקון? כתבו לנו. תגובות מתפרסמות אחרי אישור המערכת. תיקונים ומקורות מגיעים רק אלינו.

סוג ההודעה

תפריט

מוישה האוס - כשר ברומניה

הצטרף לקהילה שלנו

הישארו מחוברים עם Moise House! קבלו עדכונים על אוכל כשר, ארוחות שבת, הרפתקאות הרים וטיפים לטיולים ברחבי רומניה.