בית הכנסת ״בעל שם טוב״ בפיאטרה נמץ: בית תפילה מעץ בתוך האדמה

בקצה המזרחי של החצר הנסיכותית העתיקה של פיאטרה נמץ עומד בניין עץ נמוך, שקומת התפילה שלו שקועה באדמה. זהו בית הכנסת ״בעל שם טוב״, בית כנסת עץ מן המאה ה־18 שעדיין משמש לתפילה, ולצדו בית הכנסת ״לייפציגר״ מסוף המאה ה־19. יחד הם כל מה שנותר מעשרות בתי התפילה של הקהילה.

בית כנסת על אדמת הכנסייה

לפי פנקס הקהילות של יד ושם, מסורת מקומית מספרת שבית הכנסת הגדול של פיאטרה נמץ נבנה כבר במאה ה־16, ושיהודי העיר הסתירו בו את הנסיך פטרו ראֶרֶש בימי מלחמתו בתורכים. זו מסורת, לא עובדה מתועדת. הראיה הממשית הקדומה לנוכחות יהודית בעיר היא מצבה מ־1627 בבית העלמין הישן.

הפנקס מספר שבית הכנסת הראשון נבנה מאבן וקרס, וב־1766 התיר הנסיך גריגורה אלכסנדרו ג׳יקה לבנותו מחדש, הפעם מעץ. הבניין עמד על קרקע של כנסייה סמוכה, והקהילה שילמה עליה דמי חכירה שהכנסייה העלתה שוב ושוב. הסכסוך נמשך עשרות שנים, ורק ב־1873 פסק בית המשפט לערעורים ביאשי שהקהילה תקנה את המבנה ותשלם במזומן. אתרים רומניים מתארים את הקרקע דווקא כאדמת החצר הנסיכותית, שעליה שולם מס שנתי.

הפנקס מוסיף פרט חברתי: בעלי המלאכה התפללו בעזרת הנשים, והסוחרים באולם המרכזי. בית הכנסת היה גם המרכז של הקהילה המאורגנת. פנקס חברה קדישא, שנשמר משנת 1771, נוהל כנראה בידי הרב יחיאל מיכל בן יוסף, שנפטר ב־1775 ונחשב לרבה הראשון של הקהילה.

מתי נבנה, בעצם?

השנה 1766 מופיעה ברשימת בתי הכנסת של פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה (FCER), בפנקס הקהילות ובכתבה של רדיו רומניה הבינלאומי מ־2015. אבל המקורות אינם אחידים. פורטל התיירות של מחוז נמץ ועיתון רומני כלכלי נוקבים בשנת 1763, ומזכירים באותה נשימה כתב נסיכותי מ־19 ביולי 1766. דף אחר באותו פורטל מתארך את הכתב ל־1776, כנראה בטעות דפוס. קרן המונומנטים העולמית (WMF) מתארת את הבניין כאחד מבתי הכנסת המעטים ברומניה מן המאה ה־17. על פרגוד בית הכנסת רקומה כתובת עברית שמתוארכת ל־1767. ההסבר הסביר הוא שהבניין הנוכחי הוקם סמוך להיתר של 1766, על יסודות של בית כנסת קודם, אבל לא מצאנו מחקר אדריכלי שמכריע בשאלה.

הבעל שם טוב: מסורת ולא תיעוד

השם ״בעל שם טוב״ נשען על מסורת מקומית. לפי האגדה, רבי ישראל בן אליעזר, מייסד החסידות, התבודד בהרי צ׳אהלאו הסמוכים וירד לעיר להתפלל בבית הכנסת בשבתות. פנקס הקהילות מזכיר סיפורים מקומיים שלפיהם חי הבעל שם טוב בקרפטים הקרובים, ויש אף מי שאומרים שנולד בכפר סמוך, אך אינו קושר אותו לבניין כלשהו.

רדיו רומניה מציין את הבעיה הכרונולוגית: הבעל שם טוב נפטר ב־1760, שש שנים לפני ההיתר לבניין הנוכחי. אם יש בסיפור גרעין היסטורי, הוא נוגע לבית הכנסת הקודם שעמד באותו מקום. בעבודות השיקום נמצאו אמנם עדויות למבנה קודם, אבל לפי אותו מקור אין מסמך שמאשר את האגדה.

הבניין

בית הכנסת בנוי קורות עבות של אלון ואשוח, ולפי רדיו רומניה הקמתו בידי אומנים מקומיים. חיבורי ״זנב יונה״ בפינות דומים לאלה של כנסיות העץ ומנזרי העץ בעמק הבִּיסְטְרִיצָה, ומבחוץ הבניין מזכיר את הכנסיות האורתודוקסיות של האזור. אולם התפילה שקוע כ־1.80 מטר מתחת לפני הקרקע. ההסבר המקובל במקום הוא תקנה שייחסו לשטפן הגדול, שלפיה בית תפילה לא נוצרי סמוך לכנסייה לא יתנשא מעליה.

בפנים ניצב ארון קודש מגולף מעץ מלא מ־1835, בן שלוש קומות, על עמודים מצופים ארד וכסף. פורטל המחוז מייחס את מלאכתו לאומן בשם סרגה איצ׳וק בן משה. בצד הצפוני יש גלריה בשתי קומות, במערב עזרת נשים, ובדרום גלריה קטנה לילדים. עזרת הנשים הוסבה למוזיאון קטן של תשמישי קדושה, ספרים, מנורות, תצלומים ומסמכים מבתי הכנסת שנהרסו בעיר.

החצר היהודית

בית הכנסת אינו עומד לבד. באותה חצר מגודרת, ברחוב דימיטרִיה אֶרְנִיצ׳י 7, עומד בית הכנסת ״לייפציגר״, המכונה גם ״הטמפל״. הפדרציה רושמת אותו כמבנה מ־1898 ושני בתי הכנסת כפעילים. ב־2003, לפי JewishGen, היה ״הטמפל״ בית הכנסת הפעיל היחיד בעיר, בזמן שבית העץ חיכה לשיקום. לפי רדיו רומניה, מכל בתי הכנסת של העיר שרדו רק שני אלה, ורבים מהאחרים נהרסו בעבודות בינוי עירוניות. הפנקס מונה לפני המלחמה, נוסף על בית הכנסת הגדול, 16 בתי תפילה ובתי מדרש, בהם בית המדרש של החייטים, בית המדרש של חב״ד מ־1844 וה״קלויזל״.

כשלושים מטר משם, באותו רחוב, נמצאים שרידי חומת החצר הנסיכותית ומגדל שטפן הגדול, כך שבית הכנסת הוא חלק מהגרעין ההיסטורי של העיר.

שיקום וחיים חדשים

ב־2001 מימנה קרן המונומנטים העולמית סקר ותכנון, ואחריו נמשך השיקום כשמונה שנים. ב־14 בדצמבר 2009, בחנוכה, נחנך בית הכנסת מחדש, ולפי רדיו רומניה הובא אליו אז ספר תורה מישראל. לפי המקורות, השיקום שמר על המבנה המקורי ולא בנה אותו מחדש. ב־2015 דיבר רדיו רומניה על 2,000 עד 2,500 מבקרים בשנה, בעיקר בין אפריל לאוקטובר. היום בית הכנסת משמש גם במה תרבותית: נשיא הקהילה, הסופר ומבקר האמנות אמיל ניקולאה נדלר, מארגן בו מדי שנה את ״יום ויקטור בראונר״, לזכר הצייר הסוריאליסט בן העיר, ושנת 2025 הייתה המהדורה ה־12 שלו במתכונתו הנוכחית.

לביקור

בית הכנסת נמצא ברחוב דימיטריה ארניצ׳י 7 (Strada Dimitrie Ernici 7), סמוך לחצר הנסיכותית ולמגדל שטפן הגדול. החצר מגודרת ונעולה, ושעות פתיחה קבועות לא מצאנו. את הביקור מתאמים מראש עם קהילת יהודי פיאטרה נמץ, רחוב פטרו ררש 7 (Strada Petru Rareș 7), טלפון ‎0233-223-815, לפי אתר הפדרציה. מה כדאי לראות:

• אולם התפילה השקוע והקורות העבות, שחוברו בשיטת ״זנב יונה״
• ארון הקודש המגולף מ־1835 והפרגוד עם הכתובת העברית
• המוזיאון הקטן בעזרת הנשים
• בית הכנסת ״לייפציגר״ באותה חצר

על תולדות הקהילה ראו את הכתבה על יהודי פיאטרה נמץ.