בית הכנסת במצודה של טימישוארה: הקיסר, הפילהרמונייה והחזרה

בית הכנסת של רובע המצודה בטימישוארה נחנך בספטמבר 1865, ערב ראש השנה, ושבע שנים אחר כך ביקר בו הקיסר פרנץ יוזף. במשך עשרות שנים לא התפללו בו: הוא שימש אולם קונצרטים ועמד ריק. במאי 2022 הוחזר ספר התורה לארון הקודש, שנה לפני שטימישוארה הייתה בירת התרבות של אירופה.

מן החצר אל הרחוב

באמצע המאה ה־19 הייתה הקהילה היהודית בטימישוארה (Temesvár בהונגרית) מיעוט קטן אך מבוסס. לפי פרויקט ״סיפורי בתי הכנסת״ של עמותת Pantograf, נרשמו בעיר בשנת 1851 כ־1,550 יהודים, כ־7.5% מהתושבים. בתי הכנסת הקודמים ברובע המצודה (Cetate) היו קטנים, והכניסה אליהם הייתה מתוך חצר. את הבניין החדש בנו על קו הרחוב, ובכך הצהירה הקהילה על מעמדה בעיר.

הבנייה החלה בשנת 1863. שנתיים אחרי חנוכת הבניין, בשנת 1867, קיבלו יהודי הממלכה ההבסבורגית שוויון זכויות מלא. אחרי ״קונגרס היהודים״ של הונגריה בשנים 1868–1869 הצטרפה קהילת העיר הפנימית לזרם הניאולוגי, לפי ארכיון מכון ליאו בק (JBAT). בית הכנסת במצודה היה מאז בית הכנסת המרכזי של הניאולוגים בטימישוארה.

אדריכל מווינה ודגם מבודפשט

את התוכניות הכין האדריכל הווינאי קרל (קרוי) שומן (Carl Schumann, 1827–1898). לפי Pantograf, הקהילה ביקשה בניין בדומה לבית הכנסת ברחוב דוהאני בבודפשט, שתכנן לודוויג פרסטר, שהיה פטרונו של שומן בעבר. סוכנות הידיעות הרומנית Agerpres כינתה את האדריכל ״איגנץ שומן״, אבל מאגר המורשת העירוני ופרויקט Pantograf קוראים לו קרל.

הבנייה הסתיימה בשנת 1864, לפי מאגר Heritage of Timișoara. החנוכה החגיגית נערכה ביום שלישי, 19 בספטמבר 1865, ערב ראש השנה. הרב הראשי ד״ר מוריץ לווי (Moritz Löwy) תיאר אותה בכרוניקה שפרסם בשנת 1890.

מגדלים, לבנים וכיפה כחולה

הסגנון אקלקטי, עם השפעה מורית בולטת. על החזית מתנשאים שני מגדלים מתומנים, ובראשם כיפות בצורת בצל. הקירות בנויים רצועות של לבנים צהובות ואדומות, ופס של קרמיקה מזוגגת בכחול ובשחור עובר לאורכם. במרכז החזית יש חלון ורדה גדול ובו מגן דוד. לפי Pantograf, גובה הבניין 43 מטר.

בפנים נשענת תקרה קמורה כחולה עם עיטורים גאומטריים על עמודי ברזל יצוק דקים. כותרות העמודים מזכירות את האלהמברה בגרנדה, ולארון הקודש יש עיטור משונן בסגנון מזרחי. באולם 744 מקומות: 424 לגברים על ספסלי עץ מגולפים, ו־320 לנשים בשתי קומות של עזרת נשים. בשנת 1886 הותקן עוגב. התפילה לוותה במקהלה ובחזן, וכמה מהחזנים היו זמרי אופרה. רפאל מור (Rafael Moór), שכיהן כאן בשנות ה־60 של המאה ה־19, הופיע גם בתיאטרון העירוני.

7 במאי 1872: ביקור הקיסר

מימין לכניסה קבועה כתובת בהונגרית באותיות זהב. היא מנציחה את ״פתיחתו המחודשת״ של בית הכנסת ב־7 במאי 1872, בעת ביקורו של הקיסר פרנץ יוזף הראשון. הקהילה רואה ביום הזה את החנוכה השנייה של הבניין. לפי Pantograf, הביקור היה מחווה של הכרה ביהודים כאזרחים שווי זכויות, חמש שנים אחרי האמנציפציה.

שנים של שתיקה

לפי Pantograf, עוד בשנות ה־70 של המאה ה־20 היה בית הכנסת מלא בראש השנה וביום הכיפורים. אבל העלייה לישראל דילדלה את הקהילה, ותפילות הקבע הופסקו. רוב הדיווחים מציינים את שנת 1985 כשנת הסגירה. כתבה של Agerpres מזכירה תפילות גם בשנות ה־90.

בתחילת שנות ה־2000 מסרה הקהילה את הבניין לשימוש הפילהרמונייה של בנאט, שהייתה זקוקה לאולם. לפי Agerpres, אחד התנאים בהסכם היה שלא ינוגנו בו יצירות של ריכרד וגנר. הקונצרט הראשון נערך בספטמבר 2005. כשהפילהרמונייה חזרה לאולם ״קפיטול״, נותר בית הכנסת ריק, ובחורף קיננו בו יונים. הרב ארנסט נוימן, רבה של העיר במשך עשרות שנים, ביקש שוב ושוב לשקם את הבניין, אבל לא זכה לראות זאת.

שיקום ופתיחה מחדש

לפי Pantograf, עבודות השיקום החלו בדצמבר 2017. ההיסטוריון ויקטור נוימן מסר ל־Agerpres שהמימון בא בעיקר מממשלת רומניה ומעיריית טימישוארה, רובו בשלוש השנים שקדמו לפתיחה. החיזוק המבני הושלם, ושוקמו הוויטראז׳ים, הדלתות והכיפה. המגדלים החיצוניים נבנו מחדש.

ביום שישי, 6 במאי 2022, נפתח בית הכנסת מחדש בנוכחות מאות מבני הקהילה ושל אורחים. בין האורחים היו סגנית נשיא הבונדסטאג קתרין גרינג־אקרט ויו״ר בית הנבחרים מרצ׳ל צ׳ולאקו, ונקראו ברכות של נשיא רומניה ושל ראש הממשלה. ספר התורה הוחזר לארון הקודש, ומזוזה נקבעה בשער. נשיאת הקהילה לוצ׳יאנה פרידמן אמרה ש״זו אינה הפתיחה האחרונה״: עבודות הצביעה טרם הסתיימו, ולשיקום העוגב עוד חיפשו מימון.

בשנת 2023, כשטימישוארה הייתה בירת התרבות של אירופה, נערכו בבית הכנסת אירועים מתוכנית השנה. ביניהם היה מופע של האמן טארק עטוי בפברואר, ובספטמבר נערכה בו קריאה בימתית של ״סידי טל״, מחזה על השחקנית היהודייה שהופעתה בעיר הותקפה ב־1938. לפי Pantograf, מאז 2022 בית הכנסת במצודה הוא שוב מרכז החיים הדתיים של הקהילה.

לביקור

בית הכנסת נמצא ברחוב מרששטי 6 (Strada Mărășești 6), ברובע המצודה שבמרכז העיר. הוא רשום כמונומנט היסטורי (קוד LMI: TM-II-s-A-06095) במסגרת המתחם ההיסטורי ״מצודת טימישוארה״. לא מצאנו מקור עדכני לשעות פתיחה קבועות. מומלץ לתאם ביקור מראש עם קהילת יהודי טימישוארה, ברחוב גאורגה לזר 5 (Strada Gheorghe Lazăr 5), טלפון ‎0256-201-698, לפי אתר פדרציית הקהילות. באתר ״סיפורי בתי הכנסת״ של Pantograf יש סיור וירטואלי בבניין.