בתי הכנסת של גאלאץ: מקדש בעלי המלאכה ומה שאבד

בין המלחמות פעלו בגאלאץ יותר מעשרים בתי כנסת, רבים מהם של אגודות בעלי מלאכה: חייטים, נפחים, סבלים, עגלונים. היום נותר רק אחד, ״מקדש בעלי המלאכה״ ברחוב דורניי, שנחנך מחדש ב־2014 אחרי חמש שנות שיקום.

עיר של בתי כנסת של אגודות

לפי מחקר מורשת שהכינה פדרציית הקהילות, כבר בשנים 1730–1750 התפללו יהודי גאלאץ בבתי תפילה קטנים. בית הכנסת הראשון הוקם, לפי פנקס הקהילות של יד ושם, ב־1780, ויחד איתו מקווה. זה היה בית הכנסת הגדול ברחוב פודול דה פיאטרה, שנבנה מחדש ב־1813 ושימש גם מושב להנהלת הקהילה.

במאה ה־19 הקימה כל אגודה בית כנסת משלה. לפי פנקס הקהילות, אגודת החייטים, שמנתה 150 חברים, ייסדה בית כנסת ב־1826. חסידי חב״ד ייסדו בית כנסת ב־1846, ובשנים 1847–1848 קמו עוד שלושה, ובהם ״אוהל״ ו״אדלשטיין״. ב־1860 הקימו העגלונים בית כנסת משלהם, וב־1863 נוסד בית כנסת מתקדם עם מקהלה ועוגב. רשימה אחרת, שמביא אתר Jewish Romania, מתארכת את ״המקדש הכוראלי״ ל־1855, ומונה גם את בתי הכנסת של הנפחים, הטוחנים והסבלים.

המקורות חלוקים בספירת בתי הכנסת לפני מלחמת העולם השנייה. האנציקלופדיה יודאיקה מונה 22. כתבה מ־2014 מונה 23 בתי כנסת ומקדשים בתקופה שבין המלחמות. אתר Muzeon מונה 28 מקומות תפילה ב־1938–1940, ומחקר המורשת מונה 20 ב־1941. כך או כך, מספרם התקרב למספר הכנסיות האורתודוקסיות בעיר.

איך אבדו

חלק מבתי הכנסת נפגעו כבר בפרעות. בפוגרום של 1859 נהרס בית הכנסת הגדול. אבל רוב ההרס בא במאה ה־20. לפי פנקס הקהילות, באוגוסט 1944 הציתו הגרמנים הנסוגים את בית הכנסת הגדול, את בית התפילה המודרני ואת בית המדרש האורתודוקסי של בעלי המלאכה והחייטים. ההיסטוריון ארתור ויורל טולוש, במאמר בכתב העת ״Danubius״ (2016), מונה ארבעה גורמים להיעלמותם: רעידות אדמה, הפצצות במלחמה, תוכניות הבנייה של התקופה הקומוניסטית ועליית היהודים לישראל.

בין בתי הכנסת שנהרסו, המקורות מזכירים בשמם את בית הכנסת בלייזר ברחוב רזבויני 1 ואת בית הכנסת של הרב סנקמן ברחוב סריי 13. לפי טולוש, מקדש בעלי המלאכה הוא בית התפילה היהודי היחיד שעוד עומד בגאלאץ.

מקדש בעלי המלאכה

״אגודת בעלי המלאכה היהודים״, אגודת עזרה הדדית שנוסדה ב־1875 ומנתה 180 חברים, בנתה את בית הכנסת שלה ברחוב דורניי. המקורות נותנים לבניין תאריכים שונים. הפדרציה ואתר הקהילה מציינים את 1875, שנת ייסוד האגודה. פנקס הקהילות מציין את 1892. מחקר המורשת ואתר Muzeon מציינים את 1896: לפי Muzeon, הבניין נחנך ב־11 באוגוסט 1896 במקום בית תפילה מ־1806. את הבנייה מימנה האגודה, וחברי הקהילה עבדו בה בהתנדבות.

בשנים 1925–1929 נבנה המקדש מחדש והורחב, ומאז יש בו 250 מקומות ישיבה. לפי מחקר המורשת, הבניין בנוי לבנים על שלד של בטון מזוין, מהראשונים בעיר שנבנו בשיטה זו. האולם גבוה מאוד ומואר בשלוש שורות חלונות, והפנים מעוטר בסגנון בארוק: תקרת סטוקו, נברשות, כתובות, ועזרות נשים שמזכירות תאי תיאטרון. הריהוט המקורי וחלון הוויטראז׳ העגול שרדו.

לפי כתבה בעיתון PresaGalați מ־2014, במלחמת העולם השנייה שימש המבנה מחנה מעצר ליהודים. ברעידת האדמה של 1977 ניזוק קשות. הקונסולידציה שאחרי שנת 2000 הוסיפה עמודים וקורות בטון בחזית, ופגעה במראה החיצוני. ב־2009 החליטה פדרציית הקהילות, בראשות אורל ויינר, לשקם את הבניין, במימון קרן ״Caritatea״ והג׳וינט. במאי 2014 נחנך המקדש מחדש בטקס שבו השתתפו הרב הראשי לשעבר מנחם הכהן והרב רפאל שפר.

בתי העלמין

לגאלאץ היו שלושה בתי עלמין יהודיים לפחות. הראשון, מ־1590 בקירוב ועם מצבות מ־1595, היה בעמק העיר. השני נוסד ב־1629 בבדלאן, ברחוב פסקארילור. מאף אחד מהם לא נותרו עקבות. בית העלמין הפעיל נוסד במאה ה־18: האנציקלופדיה יודאיקה מציינת את 1774 ומוסיפה שהוא שוקם בשנים האחרונות, ופנקס הקהילות מציין את 1744.

הכניסה לבית העלמין היא ברחוב שטפן צ׳ל מארה 34. לפי מחקר המורשת יש בו בית טהרה, אוהלים של רבנים, מצבות ישנות וחדשות וכתובת עתיקה על השער. יש בו גם שלוש אנדרטאות: ״אנדרטת הגיבורים״ לזכר 128 יהודים שנפלו במלחמת העולם הראשונה, אנדרטה לנרצחים שגופותיהם, לפי הכתובת, הפכו בידי הנאצים לסבון, ואנדרטה לקלפי ספרי התורה שהושמדו במלחמה.

לביקור

• מקדש בעלי המלאכה ומשרד הקהילה: רחוב דורניי 7–11 (Strada Dornei 7–11). טלפון ‎0236-413-662, לפי אתר הפדרציה.
• בית העלמין: הכניסה ברחוב שטפן צ׳ל מארה 34 (Strada Ștefan cel Mare 34).

אין שעות פתיחה קבועות שפורסמו, ולכן יש לתאם מראש ביקור בבית הכנסת ובבית העלמין. בשבת ובחגים יש לכבד את סדר התפילות של הקהילה.