בית העלמין הישן של סיגט: אוהל האדמו״רים לבית טייטלבוים

מאחורי חומת בטון גבוהה, במרחק הליכה ממרכז סיגט, שוכב בית העלמין היהודי הישן של העיר: אלפי מצבות מסוף המאה ה־18 ועד שנות ה־80 של המאה ה־20. במרכזו עומד אוהל אדמו״רי בית טייטלבוים, שחסידי סיגט וסאטמר עדיין עולים אליו להתפלל.

היכן הוא נמצא

בית העלמין נמצא ברחוב סילאדי אישטוואן (Strada Szilágyi István). כך מציינים מאגר הקבורה של JewishGen‏ (JOWBR), המדריך JGuide Europe ואתר התיירות של רומניה. בשמו הרומני הוא נקרא ״Cimitirul Evreiesc״, ובמקורות באנגלית ״בית העלמין היהודי הישן״. סקר בתי העלמין של JewishGen מתאר את המקום כ״בתוך העיר״, במרחק הליכה ממרכז הקהילה ברחוב בסרביי 8.

גיל וגודל

לפי האנציקלופדיה יודאיקה, יהודים ישבו בסיגט כבר במאה ה־17, ומ־1728 הם מופיעים ברשימות המס. הקהילה המאורגנת מוכרת מאמצע המאה ה־18. באותה תקופה, סביב 1759, מונה הרב הראשון של העיר.

לפי JewishGen, הקבורות המתועדות בבית העלמין מתחילות בחלק המאוחר של המאה ה־18 ונמשכות עד שנות ה־80 של המאה ה־20. רשימת הקבורה של סיגט נערכה אחרי מלחמת העולם השנייה בהעתקת הכתובות מהמצבות, ויש בה כ־3,400 שמות. עותק בכתב יד שלה שמור, לפי הדיווח, במרכז הקהילה. הרשימה כוללת רק מצבות שהכתובת עליהן קריאה, ולכן מעריכים שקבורים במקום יותר מ־4,000 איש. בית העלמין מחולק לחלקות, וחלק מהקבורות העתיקות נמצאות דווקא בחלקה III. אתר World Jewish Travel מעריך את גילו בכ־300 שנה ומציין שמצבות רבות נשחקו.

אוהל בית טייטלבוים

לפי JewishGen, בני משפחת טייטלבוים, השושלת החסידית שהנהיגה את הקהילה האורתודוקסית בסיגט, קבורים באוהל בחלקה I. בחלקה III יש אוהל נוסף של משפחת כהנא, עוד משפחה רבנית מובילה בעיר.

• ר׳ יקותיאל יהודה טייטלבוים, בעל ״ייטב לב״ (1808–1883): נולד בדרוהוביץ׳ והגיע לסיגט ב־1858. נפטר ב־ו׳ באלול תרמ״ג (1883) ונקבר בעיר. הוא נחשב לאבי שושלת סיגט.
• ר׳ חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, בעל ״קדושת יום טוב״ (1836–1904): בנו, שירש אותו ב־1883 ונפטר בסיגט בכ״ט בשבט תרס״ד. בנו הצעיר, ר׳ יואל טייטלבוים, נולד בסיגט ב־1887, ולימים ייסד את חסידות סאטמר.
• ר׳ חיים צבי טייטלבוים, בעל ״עצי חיים״ (1880–1926): נכדו של ה״ייטב לב״. לפי הביוגרפיות החסידיות הוא נפטר בפתאומיות בגרוסוורדיין (אורדיה) בו׳ בשבט תרפ״ו, והובא לקבורה בסיגט.

בנו של ה״עצי חיים״, ר׳ יקותיאל יהודה (1912–1944), היה הרב האחרון של הקהילה האורתודוקסית. הוא נרצח באושוויץ עם בני משפחתו, ואין לו קבר. אחיו, ר׳ משה טייטלבוים, שרד, ולימים עמד בראש חסידות סאטמר.

עולים לאוהל

סיגט הייתה מרכז חסידי, ובית העלמין הוא עד היום יעד לעולי רגל. לפי World Jewish Travel, חסידים רבים באים להתפלל באוהל ומשאירים בו פתקאות. במאי 2012 ביקר כאן האדמו״ר מסאטמר בוויליאמסבורג, ר׳ זלמן לייב טייטלבוים, עם קבוצת חסידים. לפי הדיווח ב־Jewish Press, הם התפללו ליד קבר ה״ייטב לב״ ושאר הצדיקים שבאוהל במשך שעות. במאי 2026 הגיעה לסיגט משלחת של קרוב ל־1,000 חסידי סאטמר, כך דיווח Yeshiva World News.

אנדרטה וסבון מאושוויץ

במרכז בית העלמין עומדת אנדרטה ליהודי העיר שגורשו במאי 1944. לפי סקר בתי העלמין של JewishGen, מתחתיה קבורות חתיכות סבון שהובאו מאושוויץ. קבורות כאלה נעשו בכמה קהילות אחרי המלחמה, מתוך האמונה שהסבון יוצר משומן הנרצחים. היסטוריונים של השואה לא מצאו ראיה לייצור סבון כזה בהיקף תעשייתי, אבל הקבר מעיד על האבל של מי ששבו.

עוד בבית העלמין: מבנה קטן לטהרה, ו״אוהל כהנים״ הבנוי בתוך החומה, ליד השער הצדדי. דרך החלון שלו יכולים כהנים להתפלל מול הקברים בלי להיכנס לבית העלמין.

המצב היום

חומת בטון גבוהה מקיפה את בית העלמין, והשער נעול. בסקר של JewishGen (מסביבות שנת 2000, עם תצלומים מ־2015 ומ־2018) נכתב שהמצבות ישנות אך עומדות, ולא נמצאו סימני ונדליזם. לפי הסקר, האהלים במצב טוב בדרך כלל. קהילת סיגט אחראית גם על בתי עלמין רבים בכפרי מרמורש: לפי נתוני פדרציית הקהילות היהודיות מ־2007 היו בטיפולה 49 בתי עלמין במחוז.

לביקור

• כתובת: רחוב סילאדי אישטוואן, סיגטו מרמציי, במרחק הליכה ממרכז העיר.
• כניסה: לפי JewishGen, הכניסה בתיאום מראש בלבד. פונים למרכז הקהילה היהודית ברחוב בסרביי 8, ליד בית הכנסת ויז׳ניץ, והשומר פותח את השער. לפי המקור נגבה דמי כניסה. אין מקור עדכני לשעות או למחיר, ולכן כדאי לתאם עם הקהילה או עם פדרציית הקהילות לפני ההגעה.
• לכהנים: אוהל הכהנים שבחומה מאפשר להתפלל בלי להיכנס לבית העלמין.
• בסביבה: בית הכנסת ויז׳ניץ, בית אלי ויזל והאנדרטה לזכר המגורשים ברחוב גאורגה דוז׳ה.