יהודי חצג: בית הכנסת מ־1864 ומרכז הפינוי של 1941

חצג (Hațeg; בהונגרית Hátszeg), עיירה קטנה בדרום מחוז הונדוארה, בשער האזור ההררי המכונה ״ארץ חצג״, הייתה ביתה של קהילה יהודית קטנה שבית הכנסת שלה, מ־1864, עדיין עומד. ב־1940 נשארה העיר בצד הרומני של הגבול, ויהודיה לא גורשו לאושוויץ. אבל ב־1941 הפכה חצג לאחד משלושה ״מרכזי פינוי״ שאליהם הועברו בכפייה יהודי הכפרים של המחוז.

קהילה קטנה שמעט נכתב עליה

על יהודי חצג נכתב מעט מאוד. ״פנקס הקהילות – רומניה״ של יד ושם מקדיש לה ערך בפרק על דרום טרנסילבניה, אבל הערך לא תורגם לאנגלית. לפי כתבה של העיתונאי דניאל גוצה ב״אדבארול״ מ־2017, חצג הייתה אחת הקהילות היהודיות הגדולות של מחוז הונדוארה, יחד עם דבה, פטרושאני, הונדוארה, וולקן ואורשטיה.

בית הכנסת ברחוב ביסריצ׳ילור

רשימת בתי הכנסת של הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה מציינת בית כנסת ברחוב ביסריצ׳ילור (Strada Bisericilor) בחצג, בלי מספר בית, ומתארכת אותו ל־1864. הוא אינו מסומן ברשימה כפעיל. המרכז לאמנות יהודית של האוניברסיטה העברית צילם את הבניין ב־1997 (הצלם בוריס חיימוביץ׳). במאגר של המרכז הוא מתואר כבית כנסת אשכנזי מלבנים מהמאה ה־19, ״נטוש״, במצב ״סביר״ ובעל חשיבות אזורית. מאז לא מצאנו תיעוד מוסמך על מצבו או על שימוש חדש בו.

1940–1944: מרכז הפינוי של המחוז

בפרס וינה השני, באוגוסט 1940, נחלקה טרנסילבניה. מחוז הונדוארה כולו, וחצג בתוכו, נשאר ברומניה, ו״פנקס הקהילות״ מונה את חצג בין קהילות דרום טרנסילבניה. יהודיה סבלו מחוקי הגזע של משטר אנטונסקו, מהפקעות ומעבודת כפייה, אבל לא הוקם כאן גטו ולא היה גירוש לאושוויץ, כמו בצפון טרנסילבניה שבשלטון הונגריה.

ב־18 ביוני 1941, ערב הפלישה לברית המועצות, הורה אנטונסקו להעביר את יהודי הכפרים לבירות המחוזות ולעיירות, לפי הדוח הסופי של הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה. לפי מחקרו של ההיסטוריון דן גרקו (Dan Grecu), שהתבסס על ארכיון מחוז הונדוארה ושאותו מביא ״אדבארול״, רוכזו רוב יהודי המחוז בשלושה ״מרכזי פינוי״: בדבה, באיליה ובחצג. בכתבה מ־2019 מתאר ״אדבארול״ ״טירה בשולי חצג״ ששימשה מקום מגורים בכפייה, ומעריך שבשלושת המקומות יחד שוכנו בשנות המלחמה כמעט 5,000 יהודים. לפי ויקיפדיה, היה זה אחוזת נלאץ־פאי (Nalatzi-Fay) בכפר נלאצווד (Nălațvad), הסמוך לעיר. רבים מהמפונים הועסקו בסלילת כבישים ומסילות ובעבודות ציבוריות.

חצג הגיעה גם לעיתונות היהודית בעולם. באוגוסט 1943 דיווחה סוכנות הידיעות היהודית JTA שיותר מ־8,000 יהודים מהעיירות והכפרים של טרנסילבניה הרומנית נשלחו ל״מחנה המעצר חצג״, נושלו מרכושם ונדרשו לדאוג למזונם בעצמם. זהו דיווח בן התקופה, והמספר לא אומת במחקר. תיק של ״מרכז היהודים ברומניה״ מ־1942, השמור בארכיון הלאומי בבוקרשט ומתואר באתר מכון ליאו בק, עוסק ב״פינוי יהודים מהעיירות הקטנות של המחוז״ ובענייני הקהילות של הונדוארה ודבה. תוכנית הגירוש של יהודי הרגאט ודרום טרנסילבניה למחנה ההשמדה בלז׳ץ, שעליה הסכים המשטר בקיץ 1942, לא בוצעה.

אחרי המלחמה

אחרי המלחמה פעל בעיר, כמו בשאר קהילות רומניה, ״הוועד הדמוקרטי היהודי״, הארגון הקומוניסטי שהשתלט על החיים היהודיים. בארכיון הלאומי בבוקרשט נשמר מסמך קצר של הוועד בחצג מ־1948, על הבחירות הקרובות. בשנים שאחר כך היגרו רוב יהודי האזור, בעיקר לישראל. לפי ״אדבארול״, במפקד 2011 נמנו בחצג ארבעה יהודים. הפדרציה אינה מונה היום קהילה בחצג, והקהילה הקרובה היא קהילת דבה.

לביקור

• בית הכנסת: רחוב ביסריצ׳ילור, לפי הפדרציה (בלי מספר בית). הבניין אינו פעיל, וככל הידוע אפשר לראות אותו רק מבחוץ. לא פורסמו שעות פתיחה.
• בית העלמין: לא מצאנו מידע מוסמך על בית עלמין יהודי בחצג. כדאי לשאול את קהילת דבה.
• תיאום: קהילת יהודי דבה, רחוב גאורגה בריציו 5 (Strada Gheorghe Barițiu 5), לפי הפדרציה.
• בדרך: חצג נמצאת כ־40 ק״מ דרומית לדבה. אפשר לשלב בה ביקור בבית הכנסת הגדול המשוחזר של דבה ובבית הכנסת של אורשטיה.