יהודי אורשטיה: בית הכנסת ברחוב המצודה ובת הרב

אורשטיה — ברוס (Broos) בפי הסקסונים, סאסוואראש (Szászváros) בפי ההונגרים — היא עיירה סקסונית ותיקה בדרום טרנסילבניה, בין דבה לסבש. הקהילה היהודית שלה הייתה קטנה ונאולוגית, ומה שנשאר ממנה הוא בעיקר בית כנסת ברחוב המצודה, שהעירייה שיקמה והפכה לאולם תצוגה. מכאן יצאה גם אחת המדעניות החשובות בחקר הטרשת הנפוצה.

קהילה קטנה בעיר סקסונית

אורשטיה הייתה במשך מאות שנים עיר של סקסונים, הונגרים ורומנים, ויהודים התיישבו בה מאוחר ובמספרים קטנים. בניגוד לקהילות הגדולות של צפון טרנסילבניה, שהיו ברובן אורתודוקסיות וחסידיות, הקהילה כאן השתייכה לזרם הנאולוגי — היהדות המתונה והמתבוללת של הונגריה, שהדגישה את הזהות ההונגרית של חבריה. על כך מעידים גם הרישום של בית הכנסת כ״בית הכנסת הנאולוגי לשעבר״ וגם הביוגרפיה של בת העיר המפורסמת, שתוזכר בהמשך. לא מצאנו מקור מהימן עם נתוני אוכלוסייה מדויקים של יהודי העיר.

בית הכנסת ברחוב המצודה

בית הכנסת עומד ברחוב צ׳טאציי (Strada Cetății), ״רחוב המצודה״, ליד חומות העיר העתיקה. לפי מאגר Explore Carpathia הוא נבנה ב־1896 ושימש בית כנסת עד אמצע המאה ה־20. במקורות אחרים מופיעים תאריכים מוקדמים יותר, 1867 ו־1878, ולא מצאנו מקור ראשוני שמכריע ביניהם. הבניין מוגדר מונומנט היסטורי.

אחרי שהקהילה נעלמה עמד הבניין ריק. לפי דיווח של סוכנות JTA מ־2021, הוא שופץ כחמש־עשרה שנה קודם לכן, כלומר באמצע העשור הראשון של המאה ה־21. היום הוא אולם תצוגה שמפעילה מועצת העיר לתערוכות ולאירועי תרבות. באוקטובר 2017 נפתחה בו תערוכת קבע של איורים ותצלומים ישנים של העיר, ״אורשטיה כפי שהכירו אותה סבא וסבתא״, ביוזמת סניף ״אורל ולאיקו״ של אגודת ASTRA ובתמיכת העירייה.

ביוני 2021 נופצו חלונות הבניין באבנים. שני ארכאולוגים ממוזיאון האתנוגרפיה המקומי גילו את הנזק, והמשטרה זיהתה כמה ילדים ובני נוער כחשודים וסיווגה את האירוע כוונדליזם.

בת הרב: אליזבת רובוז איינשטיין

ב־1904 נולדה בסאסוואראש אליזבת רוזנבלוה, בתו של ינו (Jenő) רוזנבלוה, הרב שעמד בראש בית הכנסת של העיר. לפי ביוגרפיה שפורסמה ב־Scientific American, המשפחה הייתה נאולוגית, והאב מת ב־1914 והותיר את האם לפרנס חמישה ילדים. המשפחה אימצה את השם ההונגרי רובוז. אליזבת סיימה ב־1920 בית ספר תיכון לותרני בעיר, ובגלל חוק ה״נומרוס קלאוזוס״ שהגביל את קבלת היהודים לאוניברסיטאות בהונגריה נסעה ללמוד כימיה בווינה, ושם סיימה ב־1928 בהצטיינות.

ב־1940 היגרה לארצות הברית. בשנות ה־50 עברה לחקר כימיה של מערכת העצבים, ויחד עם מריאן קיס בודדה ואפיינה את חלבון המיאלין הבסיסי — מחקר שתרם להבנת הטרשת הנפוצה כמחלה אוטואימונית ובסופו של דבר לפיתוח הקופקסון. ב־1959 נישאה להנס אלברט איינשטיין, בנו של אלברט איינשטיין. היא מתה ב־1995.

מלחמה ובית עלמין

אחרי חלוקת טרנסילבניה באוגוסט 1940 נשארה אורשטיה בצד הרומני. יהודי דרום טרנסילבניה לא גורשו לאושוויץ, כמו אחיהם בצפון שעבר להונגריה, אבל סבלו מחוקי הגזע של משטר אנטונסקו ומהלאמת רכוש יהודי. ב־1942 תוכנן גירושם לפולין, והתוכנית בוטלה. לא מצאנו מקור מהימן שמתאר את גורל יהודי אורשטיה עצמה בשנים האלה.

פרויקט בתי העלמין של JewishGen רושם בית עלמין יהודי באורשטיה, בלי פרטים על מיקומו ומצבו. כשנים־עשר קילומטר מהעיר, בגאוג׳יו (Geoagiu), נמצא בית עלמין יהודי קטן שהמצבה העתיקה בו היא משנת 1831; לפי סקר משנת 2000 שמר עליו שומר בתשלום מטעם קהילת דבה.

לביקור

את בית הכנסת אפשר לראות מבחוץ בכל עת, ברחוב צ׳טאציי, ליד שרידי המצודה. בפנים מוצגת תערוכה, אך לא מצאנו שעות פתיחה שפורסמו במקור מהימן — כדאי לברר מראש בעירייה. באורשטיה אין היום קהילה יהודית פעילה. הקהילה הקרובה היא קהילת דבה, ולפי אתר הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה כתובתה רחוב גאורגה באריציו 5 (Strada Gheorghe Barițiu 5) והטלפון ‎0254-215-550. אליה כדאי לפנות גם בשאלות על בית העלמין. בעיר אין אוכל כשר.