יהודי סוצ׳אבה: בית הכנסת גאח, חצר ויז׳ניץ ורבני העיר

בשנת 1914 חיו בסוצ׳אבה כ-8,000 יהודים, ובשנת 1939 פעלו בה 12 בתי כנסת. מכולם נשאר בית כנסת אחד, ״גאח״ (גמילות חסדים) מ-1870. ממנו מתחיל הסיפור של קהילה שהעמידה רבנים כמו הרב משה חיים לאו והרב מאיר שפירא.

מבירת מולדובה לעיר גבול אוסטרית

סוצ׳אבה הייתה בירת נסיכות מולדובה במאה ה-15. מקורות מזכירים בה סוחרים, רופאים ודיפלומטים יהודים מפולין ומטורקיה. אבל היתר רשמי ליהודים לגור בעיר ניתן רק בתחילת המאה ה-18: לפי ספר היזכור של סוצ׳אבה, בימי הנסיך אנטיוך קנטמיר (1705–1707), ולפי האנציקלופדיה של ייוו״א בשנת 1707.

בשנת 1775 עברה סוצ׳אבה, עם כל בוקובינה, לשלטון אוסטריה. בשנת 1774 נמנו בעיר כ-50 משפחות יהודיות — 203 נפשות לפי הוגו גולד, 209 לפי האנציקלופדיה יודאיקה. בשנת 1782 גורשו חלק מהן בצו השלטונות האוסטריים. במאה ה-19 גדלה הקהילה מאוד. במפקד 1880 נמנו 3,750 יהודים מתוך 10,104 תושבים (37.1%), בשנת 1901 — 6,787, ובשנת 1914 — כ-8,000.

בית הכנסת גאח

בית הכנסת ״גאח״ (גמילות חסדים) נוסד בשנת 1870, חודש בשנת 1910 ושופץ ב-1929, ב-1975 וב-1983. לפי ספר היזכור, זה היחיד מבתי הכנסת של העיר ששרד; את האחרים הרסו השלטונות הקומוניסטיים. על הקירות ציורים של סצנות מן התנ״ך ומגלגל המזלות, של שבטי ישראל ושל מראות ירושלים.

בית הכנסת נחנך מחדש ב-7 באוקטובר 2016, באירועי הזיכרון במלאת 75 שנה לגירוש. ב-21 במרץ 2022 נחגגה בו בר מצווה, הראשונה זה 23 שנה. בית הכנסת עומד ברחוב דימיטרי אונצ׳יול 7 ומשמש לתפילה בשבתות ובחגים.

״שוֹץ״: החצר החסידית

בשנת 1892 ייסד הרב משה הגר, נכדו של רבי מנחם מנדל מוויז׳ניץ, חצר חסידית בסוצ׳אבה — ״שוֹץ״ בפי היהודים — ברחוב צ׳יפריאן פורומבסקו. הוא כיהן כרב העיר עשרות שנים. בנו, הרב חיים הגר, גורש עם הקהילה למורפה שבטרנסניסטריה, חזר, ועלה לישראל בשנת 1950. הוא נפטר בכ״ד בטבת תשל״ז (1977).

רבנים שיצאו מסוצ׳אבה

• הרב משה חיים לאו כיהן כרב סוצ׳אבה בשנים 1920–1928, משרתו הראשונה. אחר כך כיהן בפרשוב ובפיוטרקוב ונרצח בשואה. הוא אביו של הרב הראשי ישראל מאיר לאו.
• הרב משולם ראט, יליד הורודנקה (1875), כיהן ברבנות סוצ׳אבה כעשר שנים מ-1929 בקירוב והיה מאנשי המזרחי. הוא הגיע לארץ ישראל ב-1944 ונפטר ב-1963.
• הרב מאיר שפירא, מייסד ״הדף היומי״ (1924) וישיבת חכמי לובלין, נולד בסוצ׳אבה בשנת 1887. הוא נולד בעיר, אבל לא כיהן בה ברבנות.

קהילה עברית ציונית

בשנת 1902 התכנס בסוצ׳אבה הקונגרס הראשון של ארגוני הציונים של בוקובינה. אחרי שבוקובינה סופחה לרומניה (1918) קמה בעיר גימנסיה יהודית (1920). פעלו בה גם תלמוד תורה, גן עברי וספריות, ותנועות כמו השומר הצעיר, המזרחי, הרוויזיוניסטים וויצ״ו.

אוקטובר 1941 והקהילה אחרי המלחמה

ב-9–11 באוקטובר 1941 גורשו יהודי סוצ׳אבה מתחנת בורדוג׳ני בקרונות בהמות לטרנסניסטריה: 3,253 מהעיר ועוד 1,634 מבורדוג׳ני. בסוף 1941 נותרו בעיר 27 יהודים. השורדים חזרו מ-1944, ואחרי המלחמה, עם פליטים מצפון בוקובינה, מנתה הקהילה כ-4,000 נפשות. רובם עלו לישראל. בשנת 2003 נמנו בעיר 94 יהודים.

לביקור

בית הכנסת גאח: רחוב דימיטרי אונצ׳יול 7. משרד הקהילה: רחוב ארמנאסקה 8. שעות ביקור לא פורסמו, ולכן מתאמים עם הקהילה. בית העלמין היהודי הגדול נמצא ברחוב שטפן תומשה 18. בסקר משנת 2001 היה נעול, והמצבות העתיקות בו מהמאה ה-19. מבצר הנסיכים של סוצ׳אבה (Cetatea de Scaun) נמצא קרוב למרכז העיר, וממנה יוצאים למסלול המורשת של בוקובינה.