יהודי טולצ׳ה: בית הכנסת בשער הדלתא

טולצ׳ה, עיר הנמל שבשער הדלתא של הדנובה, הייתה עיר עות׳מאנית עד 1878, ויהודים חיו בה כבר בימי השלטון העות׳מאני. בסוף המאה ה־19 היו כאן כ־1,900 יהודים, כעשירית מתושבי העיר; היום נותרו בה יחידים, ובית הכנסת ברחוב בבדג, ששוקם ב־2014, הוא לפי הקהילה בית הכנסת הפעיל היחיד בדוברוג׳ה.

עיר עות׳מאנית על הדנובה

דוברוג׳ה, הרצועה שבין הדנובה לים השחור, הייתה במשך מאות שנים חבל עות׳מאני דליל, שחיו בו טורקים, טטרים, בולגרים, רוסים ליפובנים, גרמנים, יוונים, ארמנים ורומנים. לפי ההיסטוריון המקומי קרול פלדמן, שספרו על יהודי טולצ׳ה ראה אור בהוצאת ״הספר״ ב־2004, החלו יהודים להתיישב בעיר בסוף המאה ה־18 או בראשית המאה ה־19. הרופא הצרפתי קמיל אלאר, שתיאר את אוכלוסיית דוברוג׳ה ב־1856, מצא יהודים רק בטולצ׳ה — קהילה של ״יהודים פולנים״. לפי פלדמן נבנה בית הכנסת הראשון בעיר ב־1843.

אחרי מלחמת 1877–1878 וחוזה ברלין עברה צפון דוברוג׳ה, ועמה טולצ׳ה, לשלטון רומניה. הקהילה גדלה אז במהירות, בעיקר בזכות יהודים שהגיעו מדרום בסרביה, מאודסה ומגליציה. ב־1883 נמנו בעיר כ־250 משפחות יהודיות; ב־1894 — 1,870 יהודים, וב־1899 — 1,903, כעשרה אחוזים מהתושבים. היהודים עסקו בעיקר במסחר ובמלאכה.

אזרחות שבוששה לבוא

חוק הסדרת דוברוג׳ה מ־9 במרץ 1880 העניק אזרחות רומנית לכל מי שהיה נתין עות׳מאני בחבל — אך לפי פלדמן, היהודים לא הוכרו כאזרחים עד חוקת 1923. מסוף המאה ה־19 נאסר על יהודים שלא נולדו בטולצ׳ה להשתקע בה, וב־1896 גורשו כמה מהם. ב־1912 נמנעה זכות ההצבעה מ־90 יהודים ו־221 נמחקו מפנקסי הבוחרים, צעד שתוקן מאוחר יותר; ב־1915 נהרסו כמה חנויות של יהודים באמתלה שבעליהן סוציאליסטים. ההגבלות וגירוש מי שלא נולד בעיר הם שמסבירים, לפי אותו מקור, את הירידה במספר היהודים: 1,773 ב־1907, 1,553 ב־1913 ו־802 בלבד ב־1930, כארבעה אחוזים מהאוכלוסייה.

הרובע היהודי על גבעת בבדג

הרובע היהודי השתרע בדרום העיר, על גבעת בבדג (Dealul Babadagului), ברחובות בבדג, קוזה־וודה, אוריינטולוי וגנרל אנגלסקו — היום רחוב טואמניי. לפי תיאור שפורסם בעיתון אדברול ב־2014, היו בו יותר ממאה נכסים בבעלות יהודית, בתים וחנויות, ובקהילה פעלו שלושה בתי כנסת, תלמוד תורה, מקווה, בית אבות ומועדונים ציוניים בשם ״מכבי״ ו״לומינה״. רוב הרובע נהרס כדי לפנות מקום לבלוקי המגורים שעומדים היום ברחוב בבדג ובסביבתו. שרדו רק בית כנסת אחד וכמה בתים בודדים בין הבלוקים.

בית הכנסת ברחוב בבדג

בית הכנסת ששרד, המכונה ״טמפלול קורל״ — ״המקדש הכוראלי״ — עומד ברחוב בבדג 71–73. המקורות חלוקים בתאריך: ברשימת בתי הכנסת של הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה נרשמה השנה 1893, ואילו לפי פלדמן הוכנס המקדש לשימוש כבר ב־1888. הבניין, שתואר בעיתונות המקומית כיחיד מסוגו ברומניה, בולט בחזיתו הסימטרית ובשני מגדלים חסונים; בפנים ארון קודש גדול, ונברשות ופסיפס רצפה שלפי אותו תיאור הם בני תקופת הבנייה.

בית הכנסת שופץ בכספי ממשלת רומניה ונחנך מחדש ביום שישי, 22 באוגוסט 2014, בטקס שבו נחשפו לוחות שיש לכבוד התורמים. את התפילה ניהלו הרב הראשי רפאל שפר והחזן הראשי יוסף אדלר, ולמחרת התקיים בעיר כנס על יהודי צפון דוברוג׳ה. ברשימת הפדרציה הוא מסומן כבית כנסת פעיל, אך לפי נשיא הקהילה, בראיון ב־2023, אין לה רב או שליח ציבור, ותפילות נערכות רק בחגים העיקריים. בבניין מתקיימים גם ביקורים, השקות ספרים וקונצרטים.

1940–1944: תחת המשטר הלגיונרי ומשטר אנטונסקו

טולצ׳ה נשארה כל ימי המלחמה תחת שלטון רומניה. לפי המחקר המקומי, מיד עם עליית ״משמר הברזל״ לשלטון בספטמבר 1940 נשללו רישיונות הסוחרים היהודים, וחלקם נאלצו למסור את חנויותיהם. הלגיונרים דרשו מהקהילה ״תרומה״ של מיליון ליי, וכשלא עלה בידה לשלם, הציבו שומרים ליד חנויות יהודיות וסימנו אותן ״חנות יהודית״. פקידים, מורים ובעלי מקצועות חופשיים יהודים פוטרו, ותלמידים יהודים גורשו מבתי הספר הממלכתיים.

ביוני 1941 נשלחו הגברים בני 18–50 לעבודת כפייה, ומבין זקני הקהילה נלקחו בני ערובה. בסוף 1941 רוכזו בטולצ׳ה כ־700 יהודים מבבדג, סולינה, איסקצ׳ה, מחמודיה, קיליה וקה, מצ׳ין וקרקליו, והקהילה המקומית נשאה בכלכלתם. ב־11 במאי 1942 נשלחו עשרה צעירים יהודים לגדוד עבודת כפייה בטרנסניסטריה, ליד בלטה, לכריתת יערות ולסלילת כבישים; מקורות אחרים מדברים על כ־120. ההחרמות נמשכו גם אחרי נפילת הלגיונרים — לפחות 141 בתים, שתי טחנות קמח, מנסרה, שמונה מפעלים ו־3,616 הקטאר אדמה — וב־1943 קיצצה העירייה את מנת הלחם של היהודים ל־150 גרם ליום, מחצית ממנתם של שאר האזרחים. בניגוד ליהודי בסרביה ובוקובינה, יהודי טולצ׳ה לא גורשו בהמוניהם לטרנסניסטריה.

אחרי המלחמה ובית העלמין

בשנות השלטון הקומוניסטי עזבו רוב יהודי טולצ׳ה, רובם לישראל. במפקד 2011 נמנו בעיר שישה יהודים בלבד; לפי אתר העירייה, שצוטט ב־2014, היו בקהילה 28 חברים, 15 מהם ממשפחות מעורבות, וב־2023 אמר נשיא הקהילה סולומון פיימבלט שחיים בעיר כ־15 יהודים, שמונה מהם רשומים בקהילה.

לפי סקר של פרויקט בתי העלמין של JewishGen מ־2001, בתי העלמין היהודיים של טולצ׳ה שוכנים זה לצד זה ברחוב אטרניטצ׳י (Strada Eternității). הגדול שבהם נוסד במאה ה־19 ונראות בו יותר מ־5,000 מצבות, רובן המכריע מוטות או שבורות; יש בו בית טהרה, והכתובות בעברית, ביידיש, בגרמנית, בהונגרית וברומנית. בית העלמין הסמוך, הקטן, נסגר לקבורה ב־1930. שניהם בבעלות הקהילה, מוקפים חומה ונעולים, והכניסה בתיאום.

לביקור

• בית הכנסת: רחוב בבדג 71–73 (Strada Babadag 71–73), לפי רשימת הפדרציה. לא פורסמו שעות פתיחה.
• בתי העלמין: רחוב אטרניטצ׳י, לפי JewishGen; נעולים, ביקור בתיאום עם הקהילה.
• תיאום: קהילת יהודי טולצ׳ה, רחוב אוניריי 2 (Strada Unirii 2, Bl. B2, sc. A, ap. 3), טלפון ‎0240-512-545, לפי אתר הפדרציה.
• בסביבה: גלאץ ובראילה, הקהילות הגדולות של הדנובה התחתונה, וקונסטנצה על חוף הים השחור.