בית הכנסת הנאולוגי של ארד: מקדש הרפורמה של הרב חורין

בחצר פנימית ברחוב טריבונול דוברה, מוסתר מעיני העוברים ברחוב, עומד בית הכנסת הנאולוגי של ארד. הוא נבנה בשנים 1827–1834 בימי הרב אהרן חורין, מחלוצי הרפורמה ביהדות הונגריה, ולפי פרויקט התיעוד ״סיפורי בתי הכנסת״ הוא פועל ברציפות כמעט מאתיים שנה.

קהילה שגדלה ויצאה מבית התפילה הישן

יהודים מתועדים בארד מ־1717, כשמפקד המבצר התיר לשתי משפחות להתיישב בעיר. בית כנסת ראשון מעץ נבנה ב־1759, והתפילה הראשונה בו נערכה ב־1764 בהנהגת הרב יוחנן. בתחילת המאה ה־19 כבר מנתה הקהילה כ־800 נפש: 812, לפי מפקד שהאנציקלופדיה היהודית (1906) והאנציקלופדיה יודאיקה מתארכות ל־1839 ומקורות אחרים ל־1828. בית התפילה הישן נעשה צר מלהכיל את המתפללים.

מי שדחף לבניין חדש היה הרב אהרן חורין (1766–1844), יליד ווייסקירכן (הרניצה) שבמורביה, תלמיד ישיבת מטרסדורף ותלמידו של ה״נודע ביהודה״ בפראג. חורין נבחר לרב ארד באביב 1789, כשהיה בן 23, וכיהן בתפקיד עד מותו, 55 שנה. לצדו פעל ראש הקהילה, הסוחר משה הירשל.

בונים ביום, הורסים בלילה

לפי ״סיפורי בתי הכנסת״, החפירות ליסודות החלו ב־24 באפריל 1827 בלי היתר בנייה, ושלטונות העיר הרסו בלילה את מה שנבנה ביום. הירשל ביקש, לפי המסורת הזאת, את חסות הקיסר בווינה, ורק אז נאלצה העירייה להשלים עם הבניין. המקור נוקב בשמו של פרנץ יוזף, אך הוא עלה לשלטון רק ב־1848; ב־1834 ישב על כס הקיסרות פרנץ הראשון. האנציקלופדיה יודאיקה מתארכת את יוזמת הבנייה של חורין ל־1828. בית הכנסת נחנך ב־1834.

את הבניין תכנן והקים בנאי־האומן מארד דומוקוש היים (Heim Domokos), שלפי מרכז המידע התיירותי של העיר כיהן כמה פעמים כראש העיר. מפאת התקנות של אותה תקופה, בית הכנסת אינו נראה מהרחוב: הוא שוכן בלב מבנה פינתי שיש בו גם חנויות, משרדים, דירות ומחסנים, והכניסה אליו דרך חצר פנימית.

קלאסיציזם בחוץ, צבעי המזרח בפנים

החזיתות פשוטות: חיפוי אבן מסותתת עדין בקומת הקרקע, מסגרות חלונות נקיות וקשתות דקורטיביות מעל חלונות הקומה הראשונה. מרכז המידע התיירותי מגדיר את חזית הרחוב, עם כותרותיה היוניות, כקלאסיציסטית, ומדריך JGuide Europe מכנה את הסגנון ״יווני־טוסקני״. מוזיאון אנו ומדריך JGuide מתארים תוכנית לא שגרתית: מבנה משולש בן שלוש קומות, שבמרכזו חצר קטנה.

בפנים מחכה ניגוד חד. הקירות מכוסים פרסקו של דגמים גאומטריים בהשראה מזרחית, שהמקורות מכנים ״מורי־ספרדי״, בגוני בז׳, חום וזהב. עמודים צמודים לקיר וכיפה נותנים לאולם ממד מונומנטלי. בראש הכיפה רוזטה של מגן דוד, ומסביבה שנים־עשר ״חלונות״ מצוירים שצבעם דהה. גזוזטראות הנשים בקומה הראשונה, וחלונות גדולים הפונים לחצר מכניסים אור רב, דבר נדיר בבתי כנסת בני אותה תקופה.

• ארון הקודש: בסגנון בארוק, עם שתי קבוצות של ארבעה עמודים בעלי כותרות קורינתיות, עיטורים מוזהבים ומוטיב שמש בראשו.
• העוגב: לפי לוחית על הכלי, נבנה ב־1841 בידי בית המלאכה של אנטון דנגל ובנו מארד, בגלריה שבקומה השנייה.
• הבימה: כיסא עץ מגולף, ופרוכת צהובה לפני ארון הקודש.

העוגב איננו פרט נוי בלבד. כבר ב־1818, בקובץ ״נגה הצדק״, הצדיק חורין נגינה בעוגב ותפילות בגרמנית, אם כי עמד על כך שקריאת שמע ושמונה עשרה ייאמרו בעברית. בית הכנסת של ארד היה אפוא מעבדה של הרפורמה ההונגרית המוקדמת.

שושלת הרבנים

אחרי מות חורין ב־24 באוגוסט 1844 מונה יעקב שטיינהרדט, תחילה כרב זמני ומפקח על בית הספר, ואחר כך כרב ראשי. הוא כיהן עד 1885, ולפי ״סיפורי בתי הכנסת״ בימיו, מ־1845, נשמעו בבית הכנסת דרשות בהונגרית. אחריו כיהנו שנדור (אלכסנדר) רוזנברג, שהגיע מקפושוואר (1885–1909), ולאיוש וגוולג׳י (1909–1940 או 1941), שלפי ארכיון JBAT ראה בעין יפה את הציונות.

הרב יוסף מיקלוש שנפלד, בעל תואר דוקטור, הנהיג את הקהילה בשנות המלחמה ובתחילת השלטון הקומוניסטי. לפי ״סיפורי בתי הכנסת״ הואשם פעמיים בציונות ונעצר, ובשנת 1961 עלה לישראל. אחריו כיהנו רבנים לזמן קצר בלבד, כשהקהילות הנאולוגית והאורתודוקסית כבר אוחדו.

לוחות השיש והאנדרטה

בתוך בית הכנסת חקוקים על לוחות שיש שמות בני הקהילה שנפלו במלחמת העולם הראשונה, ברשימה ארוכה. יהודי ארד עצמם לא גורשו בשואה, אבל הקהילה לא שכחה את בניה שנספו. ב־1960 הקימה אנדרטה לזכר הקורבנות בבית העלמין הנאולוגי הישן, ברחוב טופוראש, ועליה הכתובת ״לזכר קדושינו״ ושמות 244 קורבנות מארד והסביבה.

באותו בית עלמין קבור, לפי דיווחי העיתונות, גם הרב חורין. ליד קברו הוצב ב־1851 פסל־דיוקן משיש קררה, מעשה ידי הפסל היהודי יעקב גוטמן. הפסל נגנב ב־1997, ובמרס 2025 דווח שאותר בחנות עתיקות באוסטריה והוחזר.

מצבו היום

ב־2004 הוכרז בית הכנסת אנדרטה היסטורית. הוא משמש עד היום לתפילה, וב־2009 תיאר אותו מוזיאון אנו גם כמרכז הקהילה ואולם לקונצרטים של מוזיקה קלאסית. הפרסקו דהה ונפגע במקומות, והטיח התקלף פה ושם. מוזיאון אנו דיווח כי הקהילה החלה בעבודות שימור עם משמר מקצועי, אך לא מצאנו מקור עדכני על היקפן. במבנה שוכן גם משרד הקהילה, שבראשה עומד ראול ויזנטל.

לביקור

בית הכנסת נמצא ברחוב טריבונול דוברה 10 (Strada Tribunul Dobra 10), במרכז ארד. נכנסים דרך החצר הפנימית, בדלת זכוכית שמעליה חלון גדול. לא פורסמו שעות פתיחה קבועות, ואת הביקור יש לתאם מראש עם קהילת יהודי ארד, באותה כתובת. מספר הטלפון שבאתר פדרציית הקהילות הוא ‎0257-281-310. באתר ״סיפורי בתי הכנסת״ יש סיור וירטואלי באולם.

כדאי לשלב בביקור את בית העלמין הנאולוגי הישן (הכניסה ברחוב טופוראש 4). לפי אתר הקהילה הוא סגור בשבת, בחגים, בראש חודש ובכל חודש ניסן. שעות הפתיחה בימים אחרים מפורסמות באתר הקהילה ומשתנות בין קיץ לחורף.