יהודי מדיאש: בית הכנסת והארכיון שהתעורר

מדיאש — מדיאש (Mediasch) בגרמנית ומדייש (Medgyes) בהונגרית — היא עיירה סקסונית מבוצרת על נהר טרנבה הגדולה, פחות משישים קילומטרים מצפון לסיביו. הקהילה היהודית שלה הייתה קטנה וצעירה יחסית, אבל השאירה אחריה בית כנסת שלם, בית עלמין מגודר וארכיון שהתגלה מחדש ב־2008 והפך את הבניין הריק למוקד של מחקר ופעילות תרבות.

מכפרי הסביבה אל העיר

כמו סיביו, גם מדיאש נוסדה בידי מתיישבים סקסונים במאה ה־12, וגם בה התיישבו יהודים מאוחר. לפי ארכיון JBAT של מכון ליאו בק, באמצע המאה ה־19 כבר חיו משפחות יהודיות רבות בכפרי הסביבה ומשפחות בודדות בעיר עצמה; משפחת קפל (Kappel), מהבולטות בעיר, ישבה בה לפחות מסוף המאה ה־18. אחרי מהפכת 1848, עם הקלת הגבלות המגורים, עברו משפחות רבות מהכפרים לעיר, והקהילה נוסדה רשמית.

הנתונים שמביא מאגר בתי העלמין של JewishGen ממחישים את הקצב: 15 יהודים במפקד 1838, 24 ב־1850–1851, 197 ב־1880 ו־702 ב־1930. זו לא הייתה קהילה גדולה כמו בבראשוב או בטרגו מורש, אבל היו לה רב, בית ספר, מקווה ובית עלמין משלה.

רבנים ונדבנים

הרב הראשון של הקהילה, דוד בוימל (David Bäumel), הגיע מבוהמיה ונפטר ב־1899. עד 1905 קיבל עליו את תפקידי הרבנות משה רייך (Moishe Reich) מבודפשט, והוא כיהן עד מותו ב־1945. בשנות ה־20 מימן נשיא הקהילה, בנימין ציטרון (Benjamin Czitron), בית ספר יהודי ומקווה חדש, שנבנו בצמוד לבית הכנסת. שלושת הבניינים — בית הכנסת, בית הספר והמקווה — עומדים עד היום.

בית הכנסת בשולי החומה

בית הכנסת נבנה בשולי חומות העיר מימי הביניים, ברחוב קוגלניצ׳אנו (Strada Kogălniceanu). תאריך הבנייה אינו אחיד במקורות: אתר התיירות Turist în Transilvania מתארך את הבניין המקורי ל־1896, כיתוב תצלום בארכיון JBAT מתארך אותו ל״בערך 1894״, והטקסט של JBAT עצמו מסתפק בכך שהבניין הוקם עד מפנה המאה. מאוחר יותר נוספו לו שני חדרי צד משני צדי המבואה.

הסגנון אקלקטי, עם השפעות רומנטיות ומוריות בולטות: פרופילים דמויי תחרה, אומנות מסיביות וחלונות גבוהים מקושתים. אולם התפילה, 18 על 11 מטר, מוקף משלושה צדדים ביציע נשים; הבימה במרכז וארון הקודש בכותל המזרחי. שם האדריכל אינו ידוע, ולפי Turist în Transilvania הוא שאב כנראה השראה מווינה ומבודפשט והתאים אותה לצרכים המקומיים.

מלחמה והגירה

ב־1940, בחלוקת טרנסילבניה, נשארה מדיאש בצד הרומני, ויהודיה לא גורשו. לפי JBAT עברה הקהילה את המלחמה ״ללא פגע יחסית״, אך יצאה ממנה שונה: הרב רייך נפטר ב־1945, חברים בולטים היגרו, ולעיר הגיעו פליטים יהודים מבוקובינה ומצפון טרנסילבניה. בשנות ה־50 וה־60 עזבו רוב היהודים, בעיקר לישראל, ועם נפילת הקומוניזם נותרו בעיר יחידים; סקר שנערך ב־2000 מדבר על פחות מעשרה יהודים. בן העיר הוא העיתונאי יוסף קליין מדשאן (Iosif Klein Medeșan), שעבד ב״קול אמריקה״, ב־BBC וב״רדיו אירופה החופשית״.

הארכיון שהתגלה

ב־2008 נמצא בבית הכנסת אוסף גדול: ארכיון הקהילה, מסוף המאה ה־19 ועד סוף התקופה הקומוניסטית, וספרייה של סידורים, מחזורים וספרי קהילה, ולצדם גם ספרות חילונית. בין מאי 2014 לאפריל 2015 קוטלג הארכיון ועבר דיגיטציה, במימון תורם אנונימי ובתמיכת קרן מיהאי אמינסקו; החומר שמור היום בבניין המשרדים לשעבר של הקהילה, ליד בית הכנסת, וחלקו נגיש ברשת דרך JBAT.

סביב הפרויקט קמה היוזמה ״הבית ליד בית הכנסת״ (The House by the Synagogue), בהובלת החוקרת והארכיונאית ג׳ולי דוסון (Julie Dawson), שמטרתה להפוך את הבניין למוזיאון, למרכז קהילתי ולמרחב תרבות. בשנים 2016–2019 נערכו בו סדנאות לתלמידים ואירועים קהילתיים במסגרת פרויקט TRACES, במימון הנציבות האירופית.

בית העלמין

בית העלמין היהודי נמצא ברחוב טושנאד 4 (Strada Tușnad 4), על צלע גבעה, כשני קילומטרים מבית הכנסת. לפי סקר הוועדה האמריקנית לשימור מורשת אמריקה בחו״ל מ־2000, כפי שהוא מובא ב־JewishGen, הוא נוסד במאה ה־19 ושימש אורתודוקסים ונאולוגים כאחד; שטחו כ־130 על 60 מטר, הוא מוקף חומה עם שער נעול, ויש בו בית טהרה, אוהל ואנדרטה לזכר השואה. נמנו בו בין 100 ל־500 מצבות, בעברית, בגרמנית, ברומנית ובהונגרית, והקבורה האחרונה הידועה הייתה ב־1993. אותו סקר ציין שיותר מ־75% מהמצבות נפולות או שבורות — מצב שייתכן שהשתנה מאז.

לביקור

בית הכנסת אינו משמש לתפילה, ולא מצאנו מקור עדכני ואמין לשעות פתיחה. את הביקור בבית הכנסת ובבית העלמין יש לתאם מראש, דרך הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה או קהילת יהודי סיביו הסמוכה (טלפון ‎0269-216-904 לפי אתר הפדרציה). מדיאש נמצאת כשעת נסיעה מסיביו, ונוח לשלב אותה בדרך לטרגו מורש.

• חזית בית הכנסת ברחוב קוגלניצ׳אנו
• אולם התפילה ויציע הנשים
• בנייני בית הספר והמקווה שליד בית הכנסת
• בית העלמין ברחוב טושנאד