יהודי גאורגני: עצים, בית כנסת ושמות על קירות השיש

גאורגני — גְיֶרְגְיוֹסֵנְטְמִיקְלוֹש (Gyergyószentmiklós) בהונגרית — היא עיר סקלרית בעמק גיֶרגיוֹ שבצפון מחוז הרגיטה. במאה ה־20 צמחה בה קהילה יהודית של כמה מאות נפשות, רובה סביב תעשיית העצים. ב־3–5 במאי 1944 רוכזו יהודי העיר והסביבה בחצר בית ספר, נשלחו ברכבת לגטו ברגין ומשם לאושוויץ. בית הכנסת מ־1927–1928 עדיין עומד, ועל קירותיו לוחות שיש עם שמות הנרצחים.

עיר של ארמנים, עצים ויהודים

את המסחר בעיר הובילו במשך דורות סוחרים ארמנים, שהתיישבו בה במאה ה־17. כנסייתם הקתולית־ארמנית נתקדשה ב־1733. היהודים הגיעו מאוחר. לפי ההיסטוריון המקומי דז׳ה גרדה נמנו בעיר 15 יהודים בשנים 1857–1869, 177 ב־1900, 321 ב־1910 ו־619 ב־1930. במפקד הרומני של 1930 הצהירו 624 מתוך 10,341 התושבים שהם בני הדת היהודית, ובמפקד 1941 נמנו 559 יהודים, לפי אטילה גידו.

את היהודים משכו היערות של הרי גיֶרגיו. לפי Transtelex נפתחה המנסרה הראשונה בבעלות יהודית ב־1897, וב־1898 היו 13 מתוך 16 המנסרות בעיר בבעלות יהודים. רבים מהפועלים היהודים הגיעו מצפון טרנסילבניה וממולדובה. לפי כתבת Mediafax מ־2014 הייתה זו קהילה דתית, דוברת יידיש, שרוב בניה עבדו במפעלי העצים, ולצדם מעמד בינוני של רופאים, עורכי דין, סוחרים ותעשיינים. גרדה מספר שלפני שנבנה בית הכנסת קיבלה הקהילה מקום להתכנסות בבית אגודת בעלי המלאכה ובמועדון הסוחרים.

בית הכנסת של 1927–1928

בית הכנסת נבנה ב־1927–1928, בימי השלטון הרומני. רשימת בתי הכנסת של הפדרציה מציינת את השנה 1927 והוועדה האמריקנית לשימור מורשת בחו״ל את 1928. הבניין עומד ברחוב ניקולאה בלצ׳סקו (Strada Nicolae Bălcescu). בדצמבר 2016, ביוזמת הקהילה, חתמה שרת התרבות קורינה שוטאו על הכרזתו כאנדרטה היסטורית. לפי העיתון Hargita Népe הוא בית התפילה היהודי היחיד בארץ הסקלרים, מלבד זה שבטרגו מורש, שנשאר שלם.

מה שמייחד אותו הם לוחות השיש שעל קירותיו, ועליהם שמות מאות הנרצחים, ובהם לפי Informația Harghitei יותר מ־900 שמות. לנרצחים אין קבר, והלוחות משמשים להם מצבה. לוח שהוצב ב־1945 מסכם את הקהילה כולה במשפט אחד: ״היינו 986, נשארנו 92״. בית הכנסת אינו משמש לתפילה קבועה, אבל הוא פתוח לאירועי זיכרון ולביקורי תלמידים. ב־2020 הוקדש לו ולקהילה סרט תיעודי של קטלין דצו (Daczó Katalin).

1940–1944: מבית הספר ״וסקרטש״ לגטו ברגין

בפרס וינה השני, באוגוסט 1940, עברה גאורגני, שהשתייכה אז למחוז צ׳יק, לשלטון הונגריה. גברים יהודים גויסו לפלוגות עבודת כפייה. לפי Transtelex גויסו 77 גברים מהעיר, ואחרי המלחמה נרשמו 47 מהם כמתים ושישה כנעדרים.

הגטואיזציה בצפון טרנסילבניה החלה ב־3 במאי 1944. לפי מחקרו של גידו נקבע כבר בכינוס בטרגו מורש ב־28 באפריל שיהודי צפון מחוז צ׳יק ומזרח מחוז מורש ירוכזו ברגין (Szászrégen). בגאורגני רוכזו יהודי העיר והכפרים הסמוכים ב־3–5 במאי בחצר בית הספר היסודי ״וסקרטש״ (Vaskertes), הסמוך לבית הכנסת. לוח שהציבה העירייה ב־2014 על חזית בית הספר מציין: ״כאן היה מקום הריכוז של יהודי גיֶרגיו, 3–5 במאי 1944״. מתחנת הרכבת של העיר הם נשלחו לגטו ברגין, שהוקם בבית חרושת ללבנים. לפי גרדה סירב קצין המשטרה אנטל אורמני לארגן את מחנה הריכוז והתפטר.

במוזיאון הזיכרון לשואה של ארצות הברית (USHMM) שמורה רשימה של 986 יהודים שהועברו מגאורגני לגטו ברגין ומשם לאושוויץ. לפי Transtelex פונה גטו רגין ב־4 ביוני 1944, ו־3,149 בני אדם גורשו ממנו. מבין יהודי האזור חזרו 92.

אחרי המלחמה והיום

רוב השורדים היגרו, בעיקר לישראל. לפי גידו נותרו בעיר במפקד 2011 שלושה יהודים, וב־2018 דיווח Informația Harghitei על שלושה יהודים קשישים ועל עשרה עד שנים־עשר בני משפחות מעורבות. ב־2019 מנתה הקהילה של גאורגני וטופליצה, בראשות גזה גלר (Geller Géza), 18 חברים, לפי Agerpres. אתר הפדרציה מונה את גאורגני כקהילה המסונפת לקהילת טרגו מורש.

הקהילה ערכה עצרת זיכרון ב־1994. במאי 2014, במלאת 70 שנה לגירוש, נערכו טקסים בתחנת הרכבת, בבית הכנסת ובבית הספר ״וסקרטש״, בהשתתפות שר התרבות קלמן הונור ונשיא הפדרציה אורל ויינר, וילדי העיר שרו בבית הכנסת שירים יהודיים. מוזיאון טריסניאש מרטון הציב לוח זיכרון בתחנה. לפי גלר לא נערכו מאז 2014 טקסים נוספים מטעם הקהילה.

בית העלמין

לא מצאנו תיעוד מוסמך ועדכני של בית העלמין היהודי של גאורגני — לא את מיקומו ולא את מצבו. הוועדה האמריקנית סקרה ב־2010 אחד־עשר בתי עלמין יהודיים במחוז הרגיטה, אבל הנתונים המקומיים לא היו זמינים לנו. מי שמבקש לבקר בקבר משפחתי צריך לפנות מראש לנציג הקהילה.

לביקור

• בית הכנסת: ברחוב ניקולאה בלצ׳סקו (Strada Nicolae Bălcescu). אינו פתוח באופן קבוע ולא פורסמו שעות ביקור.
• בית הספר ״וסקרטש״: הסמוך לבית הכנסת, ועל חזיתו לוח הזיכרון מ־2014.
• תחנת הרכבת: לוח זיכרון לגירוש.

לתיאום ביקור בבית הכנסת יש לפנות לקהילת יהודי טרגו מורש, Strada Aurel Filimon 23, שאליה מסונפת קהילת גאורגני (נציג: גזה גלר), לפי אתר הפדרציה. גאורגני נמצאת על הדרך בין טרגו מורש לפיאטרה נמץ, דרך מעבר ביקאז, ונוח לשלב אותה במסלול הכולל את רגין ואת טרגו מורש.