יהודי זלאו: בית העלמין של זילאה וקהילה שקמה מחדש

זלאו (Zalău; בהונגרית Zilah), בירת מחוז סאלאז׳ שבצפון־מערב רומניה, הייתה בית לקהילה יהודית של כמה מאות נפש, רובם סוחרים ובעלי מלאכה. בשנים 1940–1944 הייתה העיר תחת שלטון הונגריה, ובמאי 1944 הובלו יהודיה ברגל לתחנת הרכבת, נשלחו למחנה הריכוז בבית החרושת ללבנים בצ׳החיי וגורשו משם לאושוויץ. בית הכנסת נהרס ב־1970, אבל בית העלמין היהודי עדיין קיים, ומאז 2013–2014 פועלת בעיר שוב קהילה יהודית רשומה.

מעיירת שוק לקהילה

היהודים הגיעו לזילאה מאוחר. לפי פרויקט בתי העלמין של JewishGen, חיו בעיר 7 יהודים ב־1850 ו־8 ב־1857. בעשורים הבאים גדלה הקהילה במהירות: כ־150 נפש ב־1880, 326 ב־1900 וכ־430 ב־1910. במפקד ההונגרי של 1910, שמנה את התושבים לפי דת, נרשמו 415 יהודים. לפי העיתון המקומי ״גראיול סאלאז׳ולוי״ (Graiul Sălajului), שפרסם ב־2016 סקירה על תולדות הקהילה, מנתה הקהילה 818 נפש ב־1928. במפקד הרומני של 1930 היו בני הדת היהודית כ־5% מתושבי העיר.

לפי אותה סקירה, ב־1930 היו 147 סוחרים יהודים, כרבע מסוחרי העיר. בית העסק Zuckermann és Schwartz היה הגדול בעיר בתחום ההלבשה וההנעלה. יהודים החזיקו בין שתי המלחמות גם בית חרושת ללבנים, טחנת קמח ובית בד, מזקקה ובית חרושת לרעפים. לצד אלה פעלו ״אגודת הנשים הישראליות״ ו״אגודת הנערות הישראליות״, שעסקו בצדקה. רבים מיהודי העיר דיברו הונגרית והשתלבו בתרבות ההונגרית.

בית הכנסת שאיננו

לפי בלוג הקהילה, שמסתמך על מחקרו של ההיסטוריון מירצ׳ה מולדובן, מתועד בזלאו מניין ב־1870 ובית כנסת ב־1880. ״גראיול סאלאז׳ולוי״ מוסר שבית הכנסת נבנה ב־1903, במידות 19 על 15 מטרים, ולידו בית הרב, מקווה ובית שחיטה. ייתכן שמדובר בשני בניינים שונים, בזה אחר זה. אחרי המלחמה, כשרוב היהודים עזבו, ננטש הבניין. לפי העיתון, מ־1955 הוא הלך והתפורר, וב־1970 נמכר ונהרס. היום בית הכנסת היחיד שנותר במחוז סאלאז׳ הוא זה של שימלאו סילבאניי, ששוכן בו המוזיאון לזכר השואה בצפון טרנסילבניה.

1940–1944: תחת שלטון הונגריה

בפרס וינה השני, באוגוסט 1940, הועברה צפון טרנסילבניה, ובה זלאו, לשלטון הונגריה. לפי ״גראיול סאלאז׳ולוי״, כבר ב־1941 נשלחו גברים יהודים מהעיר לעבודת כפייה בביצורים בחזית נגד ברית המועצות. ברשימת ראשי המשפחות היהודיות במחוז ב־1944, שנשמרה בספר הזיכרון של יהדות סאלאז׳ (תל אביב, 1989), מופיעים יותר ממאה ראשי משפחות מזילאה. בהם הרב הראשי ארתור יונגרייס (Jungreis), השוחט עמנואל גוטליב והשמש פישל.

אחרי הכיבוש הגרמני של הונגריה במרץ 1944 הוחלט לרכז את יהודי המחוז בשימלאו סילבאניי. המקום שנבחר היה בית החרושת ללבנים ״קליין״ בכפר צ׳החיי, כחמישה ק״מ מהעיר. לשם הובאו, לפי המוזיאון הווירטואלי של השואה בצפון טרנסילבניה, כ־8,500 יהודים מהמחוזות קרסנה, צ׳הו סילבאניי, ז׳יבאו, סופורו דה ז׳וס, שימלאו סילבאניי, טאשנאד וזלאו. לפי ״גראיול סאלאז׳ולוי״, ב־1944 קיבלו 92 משפחות מזלאו, 541 נפש, הוראה להכין מזון לחמישה עשר יום. רכושן הוחרם, והן הובלו ברגל לתחנת הרכבת ומשם לצ׳החיי. שלוש רכבות יצאו מצ׳החיי לאושוויץ, ב־31 במאי, ב־3 ביוני וב־6 ביוני 1944. לפי המוזיאון הווירטואלי, כ־70% מהמגורשים נשלחו לתאי הגזים מיד עם הגעתם.

לפי העיתון, 145 יהודים חזרו לזלאו אחרי המלחמה. רובם הגדול עזבו בשנים 1950–1955, רובם לישראל. ב־1985 נפתחו בעיר, לפי אותו מקור, שיעורי תלמוד תורה ומקהלה בהנהגת אמיל רוזנפלד.

בית העלמין

בית העלמין היהודי האורתודוקסי של זלאו נוסד במאה ה־19, ונמצא ברובע טראיאן (Traian) שבעיר. הנתונים עליו אינם אחידים. סקר JewishGen משנת 2000 מעריך את שטחו בכ־2,500 מ״ר ומונה בו 20 עד 100 מצבות, ואילו ״גראיול סאלאז׳ולוי״ מוסר על 7,209 מ״ר ו־162 קברים, וכותב שכמה מהמצבות בעלות ערך אמנותי רב.

ב־2014 תיאר המורה מירל מטיאש, שתיעד את המקום עבור הקהילה, מצבות שבורות והפוכות, גדר שאינה מגינה ובית טהרה הרוס. על כמה מהמצבות קבועים לוחות שיש עם שמות בני משפחה שנספו בשואה. כך למשל לוח לזכר אלברט איגנץ וייס, שנספה באושוויץ ב־1944, על קבר אשתו הרמינה, שנפטרה ב־1941. לפי כתבה ב״רעליטאטיה אבריאסקה״, ביטאון הפדרציה, עומדת בבית העלמין אנדרטה ליהודי זלאו שגורשו, ושם התקיים טקס זיכרון ב־9 באוקטובר 2014, יום השואה הרומני.

קהילה שקמה מחדש

במשך עשרות שנים לא פעלה בזלאו קהילה. לפי ״רעליטאטיה אבריאסקה״ (דצמבר 2014), יזם דן האס (Dan Has), יליד העיר שחזר אליה מחו״ל, את חידושה. אחרי מודעה בשלושה עיתונים מקומיים הגיעו לאסיפה הראשונה יותר מ־300 איש. הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה אישרה ב־2013 את הקמת הקהילה, שעד אז הייתה מסונפת לקהילת קלוז׳. היום רשומה זלאו באתר הפדרציה כקהילה עצמאית, ודן האס עומד בראשה. הקהילה שותפה בפרויקט החינוכי ״המורשת היהודית של סאלאז׳״, שאירוע ההשקה שלו נערך בספטמבר 2026 במוזיאון בשימלאו סילבאניי.

לביקור

• בית העלמין היהודי: ברובע טראיאן. לא פורסמו כתובת רשמית ושעות ביקור.
• אתר בית הכנסת: הבניין נהרס ב־1970, ולא מצאנו מקור רשמי למיקומו.
• שימלאו סילבאניי וצ׳החיי: המוזיאון לזכר השואה בצפון טרנסילבניה בבית הכנסת של שימלאו סילבאניי, ואתר מחנה הריכוז לשעבר בצ׳החיי.

את הביקור בבית העלמין כדאי לתאם מראש עם קהילת יהודי זלאו, שמשרדה ב־Str. Gheorghe Lazăr nr. 2, לפי אתר הפדרציה, או עם הפדרציה עצמה. כדאי לצרף לביקור את שימלאו סילבאניי הסמוכה. לא מצאנו אוכל כשר בעיר, ולכן כדאי להצטייד מראש.