יהודי פטרושאני: קהילה בעיר הכורים של עמק הז׳יו

פטרושאני (Petroșani; בהונגרית Petrozsény), בירת עמק הז׳יו, צמחה במאה ה־19 מכפר רועים לעיר כורים, ואיתה צמחה קהילה יהודית של סוחרים, פקידי מכרות ובעלי מקצוע. ב־1940 נשארה העיר בצד הרומני של הגבול, ויהודיה לא גורשו לאושוויץ. שלושת בתי הכנסת שלה נהרסו, ומה שנשאר לראות הוא בית העלמין על הגבעה ובית תפילה קטן של קהילה זעירה.

עיר של פחם

עמק הז׳יו, בדרום מחוז הונדוארה, היה עד אמצע המאה ה־19 אזור כפרי של רועים. כריית הפחם התחילה בו בסביבות 1840, ובמחצית השנייה של המאה הפך האזור — פטרושאני, פטרילה, לופני ו־וולקן — לאזור כרייה מרכזי. לעיר הצומחת הגיעו פועלים ובעלי מקצוע מכל רחבי האימפריה, ובהם גם יהודים.

הקהילה: מ״קהילה אוטונומית״ ועד שלושה בתי כנסת

לפי ״זיארול וַיי ז׳יולוי״ (Ziarul Văii Jiului), העיתון המקומי, שסקר ב־2011 את תולדות יהודי העמק על סמך מסמכים בארכיון, פעלה בפטרושאני קהילה כבר בסביבות 1890, ותקנון הוגש לשלטונות ב־1913. מלחמת העולם הראשונה עיכבה את ההכרה. ב־18 בינואר 1920 הוחלט על הקמת ״הקהילה האוטונומית האורתודוקסית הישראלית של פטרושאני״, שמנתה בהקמתה 163 חברים. ב־1929 ארגנו אגודות הנשים היהודיות נשף מסכות, והסוחרים היהודים, כך לפי העיתון, שלטו בשוק המקומי.

בתחילת המאה ה־20 היו בעיר שלושה בתי כנסת. מאוחר יותר נשארו שניים, ברחובות מאלֵיה ורדו שַׁפְּקָה. לפי Jewish Heritage Europe, כל שלושת בתי הכנסת שעמדו בעיר לפני המלחמה נהרסו. לפי רושאנו, אחרי המלחמה באו לבית הכנסת של פטרושאני גם היהודים שנשארו בפטרילה, בלוניאה ובלופני.

אוסקר רושאנו (Oscar Roseanu), שנולד בפטרושאני ב־1923 בשם אוסקר רוזנפלד, סיפר לארכיון ״צנטרופה״ על ״יותר ממאה משפחות יהודיות״ ועל רחוב ראשי שהיה רצוף חנויות ובתים של יהודים. בין אנשי הקהילה מנה את נוטריון העיר, ברקוביץ׳, ואת אביו, מרטין רוזנפלד, מנהל מחלקת האספקה של מכרות לוניאה.

1940–1944: בצד הרומני של הגבול

בפרס וינה השני, באוגוסט 1940, נחלקה טרנסילבניה. מחוז הונדוארה כולו נשאר ברומניה, ו״פנקס הקהילות – רומניה״ של יד ושם מונה את פטרושאני בין קהילות דרום טרנסילבניה. יהודי העיר סבלו מחוקי הגזע של משטר אנטונסקו, מהפקעות ומעבודת כפייה, אבל לא הוקם כאן גטו ולא היה גירוש לאושוויץ, כמו בצפון טרנסילבניה שבשלטון הונגריה.

תעודות משטרה מארכיון מחוז הונדוארה, שמביא ״אדבארול״, משקפות את הפחד. בינואר 1941 דיווחה משטרת פטרושאני שסוחרים יהודים מכרו את חנויותיהם לנוצרים. ביולי 1941 דיווחה שצעדי הממשלה למעצר יהודים הטילו אימה על הקהילה. ב־18 ביוני 1941 הורה אנטונסקו להעביר את יהודי הכפרים לבירות המחוזות ולעיירות, לפי הדוח הסופי של הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה. לפי ״אדבארול״, רוכזו רוב יהודי המחוז בשלושה ״מרכזי פינוי״, בדבה, באיליה ובחצג. לפי העיתון המקומי, יהודי לופני הועברו לחצג ב־14 ביולי 1941, ויהודי פטרילה ולוניאה לחצג ולדבה. מה עלה בגורל יהודי פטרושאני עצמה באותם ימים, לא מצאנו במקור מוסמך. רשימת עובדי הקהילות של מחוז הונדוארה מימי ״מרכז היהודים״, השמורה בארכיון הלאומי בבוקרשט, כוללת גם את פטרושאני — עדות לכך שהקהילה המשיכה להתקיים. תוכנית הגירוש של יהודי הרגאט ודרום טרנסילבניה לבלז׳ץ, שעליה הסכים המשטר ב־1942, לא בוצעה.

אחרי המלחמה

לפי רושאנו, הצעירים היהודים התאגדו אחרי המלחמה בתנועה הציונית־סוציאל־דמוקרטית ״איחוד״, הקימו מועדון ותזמורת קטנה, ובכל ינואר נערכו נשפים, עד 1948. אז באו הלאמות והגירה המונית, בעיקר לישראל. לפי העיתון המקומי, במפקד 2002 הצהירו בפטרושאני 25 בני אדם על לאום יהודי ו־27 על דת יהודית. לפי ״אדבארול״, במפקד 2011 נמנו בעיר שישה יהודים. רושאנו העריך ב־2005 שנשארו פחות מעשרה, לא מספיק למניין.

הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה מונה היום בפטרושאני ״אוֹבְשְׁטֶה״ — קהילה קטנה המסונפת לקהילת דבה — שבראשה מריוס רוזנפלד. לפי ״זיארול וַיי ז׳יולוי״, היא מתפללת בבית תפילה קטן, בבית מגורים שהוסב, ובימים רגילים מגיעים אליו כארבעה מתפללים.

בית העלמין על הגבעה

רשימת בתי העלמין של הפדרציה מ־2007 מציינת בית עלמין יהודי בפטרושאני ברחוב צ׳ירשילור (Strada Cireșilor). לפי Jewish Heritage Europe, הוא נוסד ב־1880, שוכן על גבעה, ויש בו כ־300 מצבות. העיתון המקומי תיאר אותו ב־2011 כבית עלמין בבעלות הקהילה, בראש רחוב תלול, מוקף גדר תיל. רושאנו סיפר שהוא בא פעם בשנה לקברי הוריו, ושכמעט כל הקבורים שם היו חבריו ומכריו. בתי העלמין של וולקן, לופני ולוניאה הסמוכות מוזנחים או נעלמו.

לביקור

• בית העלמין: Strada Cireșilor, לפי רשימת הפדרציה (בלי מספר בית). לא פורסמו שעות ביקור; כדאי לתאם מראש.
• בית התפילה: בית תפילה קטן של הקהילה. הכתובת והאפשרות לבקר — דרך הקהילה.
• תיאום: קהילת יהודי דבה, Strada Gheorghe Barițiu 5, לפי הפדרציה; האחראי על הקהילה בפטרושאני הוא מריוס רוזנפלד.
• בדרך: פטרושאני נמצאת כ־50 ק״מ דרומית לחצג. אפשר לשלב בה את בית הכנסת של חצג ואת בית הכנסת הגדול המשוחזר של דבה.