סינאיה · בתי עלמין

יהודי סינאיה: בית עלמין קטן בעיר הקיץ של המלך

בעיר הקיץ של בית המלוכה הרומני חיו פחות ממאה יהודים. נותר בית עלמין מוקף חומה, שחולל בפרעות 1937, ומצבותיו בעברית, בגרמנית וברומנית.

סינאיה (Sinaia), עיר הקיץ של בית המלוכה הרומני בעמק פרהובה, לא הייתה מעולם עיר של קהילה יהודית גדולה. בשנת 1930 נרשמו בה 88 יהודים בלבד. אבל בקצה בית הקברות העירוני שלה שמור חלקה יהודית מוקפת חומה, ושני תאריכים בתולדותיה מספרים על מה שעבר על יהודי רומניה בשנות השלושים והארבעים: פרעות 1937 וגזרות 1941.

עיר מלוכה בהרים

סינאיה צמחה בסוף המאה ה־19 סביב מקום הקיץ של המלך קרול הראשון, והפכה לאתר הנופש המבוקש של החברה הבוקרשטאית. קו הרכבת בין בוקרשט לבראשוב עובר דרכה, והיא שוכנת בעמק צר בין הרי בוצ׳ג׳ לבין רכס בייולוי. סוכנות הידיעות היהודית JTA כינתה אותה ב־1937 ״מקום בית הקיץ של קרול״, כלומר המלך קרול השני.

יהודים התיישבו בעיר בכמות קטנה. לפי סקר בתי העלמין של JewishGen, שנשען על נתוני המפקדים, חיו בסינאיה 23 יהודים בשנת 1899 ו־88 בשנת 1930. רשימת בתי העלמין של הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה משנת 2007 מונה את סינאיה תחת קהילת פלוישט, וזו גם הכתובת לתיאום ביקור היום.

סיפורים על נופשים יהודים בעיר בין שתי המלחמות, ועל וילות שהיו שייכות למשפחות יהודיות מבוקרשט, נשמעים לעתים קרובות. לא מצאנו להם מקור מוסמך, ולכן איננו מביאים אותם כאן.

בית העלמין

לפי הסקר של JewishGen, שערך ההיסטוריון לוצ׳יאן נסטסה (Lucian Nastasă) מקלוז׳ במאי 2001, בית העלמין היהודי של סינאיה נוסד במאה ה־19 והוא חלק מבית הקברות העירוני, על קרקע מישורית בפאתי העיר. שטחו כ־70 על 80 מטר. הוא מוקף חומת בנייה ושער נעול.

בשנת 2001 נראו בו עד עשרים מצבות בלבד, כולן במקומן המקורי, אבל בין מחצית לשלושה רבעים מהן היו שבורות או מוטלות על הארץ. המצבות עשויות שיש, גרניט ואבן גיר, ועליהן כתובות בעברית, בגרמנית וברומנית. על חלקן יש דיוקנאות של הנפטרים, מנהג שהיה נפוץ בבתי עלמין של יהודים מתבוללים ברומניה. הקבורה האחרונה הידועה הייתה בשנת 1948.

הסקר מתאר צמחייה עונתית שחוסמת את הגישה ואין תחזוקה סדירה. מדי פעם מנקים את המקום אנשים פרטיים ושומר שאינו מקבל שכר. לפי הסקר, בית העלמין ״מעולם לא חולל״. דיווח עיתונאי מ־1937 מספר אחרת.

אפריל 1937: פרעות בבית העלמין

ב־30 באפריל 1937 דיווחה JTA על הפגנה אנטישמית בסינאיה, שהסתיימה בפשיטה על בית העלמין היהודי. לפי הדיווח השתתפו בה מאות מגויסים של ההכשרה הקדם־צבאית, צעירים שהוכשרו במסגרת ממלכתית. הם חיללו קברים וניפצו מצבות.

הפרעות בסינאיה היו חלק מגל של אלימות אנטישמית ברומניה של סוף שנות השלושים, כשתנועת ״משמר הברזל״ ותנועות לאומניות אחרות צברו כוח. מהדיווח הקצר אין לדעת כמה מצבות נהרסו ואם אלה שנמצאו שבורות ב־2001 הן מאותו לילה. ייתכן שחלקן כן, אבל אין לכך עדות.

1941: מעצר הגברים

סינאיה הייתה חלק מ״הממלכה הישנה״ של רומניה, שנשארה תחת שלטון רומני לאורך כל המלחמה. ביהודי האזור הזה לא הוקמו גטאות ולא גורשו למחנות ההשמדה: תוכנית 1942 לשלוח את יהודי הממלכה הישנה ודרום טרנסילבניה לבלז׳ץ הוסכמה בכתב, אבל לפי ״ועדת ויזל״ השינוי במדיניות החל באוקטובר 1942, והגירושים בוטלו סופית באביב 1943. היהודים סבלו עם זאת מחוקים אנטי־יהודיים, מעבודת כפייה ומהחרמת רכוש.

לסינאיה הגיעה המלחמה ביוני 1941, ימים אחדים אחרי פלישת רומניה לברית המועצות. לפי הדוח הסופי של ״ועדת ויזל״, על סמך חוזר של משרד הפנים מסוף יוני 1941 נשלחו הגברים היהודים בני 16 עד 60 מפלוישט, מקמפינה ומסינאיה למחנה טייש (Teiș), סמוך לטרגובישטה. במאגר של JewishGen, המבוסס על רשימה רומנית מ־1 באוקטובר 1941, רשומים במחנה 1,225 עצירים, שרובם, לפי עורכי המאגר, באו כנראה מאזור הנפט של פלוישט. מספר העצירים מסינאיה אינו ידוע.

מה נותר

אין היום קהילה יהודית בסינאיה. לפי הסקר של 2001, לא חיו אז יהודים בעיר. מה שנשאר הוא בית העלמין: חלקה קטנה, מוקפת חומה, שמצבותיה בשלוש שפות מעידות על קהילה קטנה של סוחרים, בעלי מקצועות חופשיים ובעלי מלאכה, שהשתלבה בעיר הנופש של בית המלוכה ונעלמה ממנה עד סוף שנות הארבעים.

לביקור

  • בית העלמין: הפדרציה רושמת אותו תחת קהילת פלוישט, בלי כתובת רחוב. השער נעול. לא פורסמו שעות.
  • תיאום: קהילת יהודי פלוישט, Strada Basarabilor 12, טלפון ‎0244-511-932, לפי אתר הפדרציה. כדאי לתאם כמה ימים מראש, כדי שמישהו יוכל לפתוח את השער.
  • בדרך: סינאיה נמצאת על הכביש DN1 ועל קו הרכבת בין בוקרשט לבראשוב. פרדאל, שבה פועלת מסעדת מוישה האוס במלון Ski & Sky, נמצאת כ־25 ק״מ צפונה באותו עמק.
  • בסביבה: בית הכנסת של קמפינה (1904) ובתי הכנסת של פלוישט ובראשוב.

ציר זמן

  1. 1899

    23 יהודים בסינאיה, לפי סקר JewishGen

  2. המאה ה־19

    ייסוד בית העלמין היהודי בתוך בית הקברות העירוני

  3. 1930

    88 יהודים במפקד

  4. 30.4.1937

    הפגנה אנטישמית של מגויסי ההכשרה הקדם־צבאית; חילול קברים וניפוץ מצבות (JTA)

  5. סוף יוני 1941

    הגברים היהודים בני 16–60 מסינאיה נשלחים למחנה טייש (ועדת ויזל)

  6. 1.10.1941

    ברשימת מחנה טייש 1,225 עצירים, רובם כנראה מאזור פלוישט

  7. אוקטובר 1942 – אביב 1943

    ביטול תוכנית הגירוש של יהודי הממלכה הישנה

  8. 1948

    הקבורה האחרונה הידועה

  9. 17.5.2001

    סקר JewishGen: עד 20 מצבות נראות; 50%–75% שבורות

  10. 2007

    הפדרציה רושמת את בית העלמין תחת קהילת פלוישט

מקורות נוספים שנבדקו

נכתב עבור מוישה האוס — מדריך המורשת היהודית למטייל ברומניה. איסוף החומר ועריכתו נעשו בסיוע כלי בינה מלאכותית, והעובדות נבדקו מול המקורות המצוינים. מצאתם טעות, או שיש לכם מקור, תמונה או זיכרון משפחתי? כתבו לנו — נשמח לתקן ולהוסיף.

תגובות והערות

עדיין אין תגובות. אפשר להיות הראשונים.

ביקרתם במקום? יש לכם זיכרון משפחתי, מקור או תיקון? כתבו לנו. תגובות מתפרסמות אחרי אישור המערכת. תיקונים ומקורות מגיעים רק אלינו.

סוג ההודעה

תפריט

מוישה האוס - כשר ברומניה

הצטרף לקהילה שלנו

הישארו מחוברים עם Moise House! קבלו עדכונים על אוכל כשר, ארוחות שבת, הרפתקאות הרים וטיפים לטיולים ברחבי רומניה.