מבראשוב לסינאיה: מסלול מורשת יהודית בבראשוב ובעמק פרהובה

בין בראשוב לסינאיה יש כ־50 ק״מ של כביש ומסילה שחוצים את מעבר פרדאל, שהיה עד 1918 הגבול בין ממלכת רומניה לאוסטרו־הונגריה. מסלול של יום או יומיים: בית הכנסת של בראשוב שעדיין פעיל, בית העלמין והעיר העתיקה, עיירות הנופש של עמק פרהובה — ושני עיקופים לקהילות שנעלמו בפגרש ובספנטו גיאורגה.

לפני שיוצאים

בבראשוב פועלת קהילה יהודית קטנה, ובית הכנסת שלה הוא היחיד באזור שמתקיימות בו תפילות. מחוץ לעיר כל האתרים היהודיים — בתי עלמין ובית כנסת אחד — נעולים, ואין להם שעות פתיחה שפורסמו. את הביקור מתאמים מראש עם משרד הקהילה ברחוב פוארטה שקיי 27 (Strada Poarta Schei 27). לפי אתר פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה, הטלפון הוא ‎0268-511-867. הקהילה אחראית גם על ״האובשטה״ (הקהילה הקטנה) של ספנטו גיאורגה. עמק פרהובה שייך לתחום של קהילת פלויישט.

המרחקים וזמני הנסיעה בכתבה הם הערכות לפי Rome2Rio ומקורות דומים. בסופי שבוע ובעונת הסקי הכביש בעמק פרהובה עמוס מאוד, והרכבת היא לעתים קרובות האפשרות המהירה יותר.

בראשוב: בית הכנסת שעדיין מתפללים בו

סוחרים יהודים הגיעו לבראשוב כבר במאה ה־15, וסיפקו לגילדות של העיר צמר וצבעים מהאימפריה העות׳מאנית. הם לא הורשו לגור בעיר דרך קבע. לפי ארכיון JBAT של מכון לאו בק, רק ב־1826 קיבלו אחת־עשרה משפחות — 46 נפשות — רשות להקים קהילה בעלת תקנון והנהגה נבחרת. לפי האנציקלופדיה יודאיקה, הקהילה הצטרפה ב־1868 לזרם הנאולוגי, וב־1877 נוסדה לצדה קהילה אורתודוקסית נפרדת. שתי הקהילות אוחדו מחדש ב־1949.

בית הכנסת הנאולוגי ברחוב פוארטה שקיי 29 נחנך ב־1901. אתר הפדרציה מתאר אותו כמבנה ניאו־גותי עם נגיעות מוריות, בשטח של 657 מ״ר, והוא רשום כמונומנט היסטורי. זהו בית הכנסת הפעיל של הקהילה, הידוע היום בשם ״בית ישראל״. ברשימת בתי הכנסת של הפדרציה מופיע גם בית כנסת שני, ברחוב קסטלולוי 64 (Strada Castelului), מ־1924, שאינו פעיל. לבית הכנסת, לקהילה האורתודוקסית ולתולדות הקהילה הקדשנו כתבות נפרדות.

העיר העתיקה ובית העלמין

רחוב פוארטה שקיי יורד אל שער שקיי, בשולי העיר העתיקה, וכיכר סְפָטוּלוּי (Piața Sfatului) נמצאת במרחק הליכה קצר. ב־1930 חיו בבראשוב 2,594 יהודים, לפי האנציקלופדיה יודאיקה. בניגוד לצפון טרנסילבניה, בראשוב נשארה בשנים 1940–1944 תחת שלטון רומניה, ויהודיה לא גורשו. רכוש הקהילה ורכוש יהודי רב הוחרמו, וגברים יהודים מכל האזור גויסו לגדודי עבודת כפייה מקומיים ושרדו את המלחמה. ב־1956 נמנו בעיר 1,759 יהודים, ולפי JBAT נותרו ב־2003 כ־270.

לבראשוב שני בתי עלמין יהודיים, ברחוב קרישאן (Strada Crișan) וברחוב קלושקה (Strada Cloșca). המקורות נותנים מספרי בית שונים, ולכן כדאי לאמת את הכתובת ואת אפשרויות הכניסה מול הקהילה לפני היציאה. לבתי העלמין הקדשנו כתבה נפרדת.

פרדאל: עיירת הגבול

פרדאל (Predeal) יושבת על פרשת המים, בנקודה הגבוהה ביותר שמגיעות אליה הרכבות ברומניה — כ־1,030 מטר. במשך עשרות שנים זה היה כפר גבול בין רומניה לאוסטרו־הונגריה. הסכם בין שתי המדינות מ־1874 קבע את חיבור המסילות בגבול. ההונגרים השלימו את הקו בראשוב–פרדאל ב־1878, והרומנים השלימו את הקו פרדאל–פלויישט ב־1879. מאז נסעה הרכבת מבוקרשט לבראשוב כשש שעות, במקום שלושה ימים בכרכרה. את הנסיעה הזאת עשו גם סוחרים ונופשים יהודים מבוקרשט.

לא מצאנו מקור מאומת על קהילה, בית כנסת או בית עלמין יהודי בפרדאל או בבושטני (Bușteni). ברשימת בתי הכנסת של הפדרציה אין אף בית כנסת בעיירות העמק, ואת הסיפורים על נופשים יהודים ועל וילות של משפחות יהודיות בין המלחמות לא הצלחנו לאשר במקור מוסמך. לכן איננו מספרים אותם כאן.

סינאיה: בית העלמין הנעול

בסינאיה (Sinaia), עיר הקיץ של בית המלוכה הרומני, נמצא העקבות היהודי היחיד שאיתרנו בעמק: בית עלמין קטן ברחוב בוקורשט 1. לפי סקר של JewishGen משנת 2001, הוא נוסד במאה ה־19 ושטחו כ־70 על 80 מטר. הקבורה האחרונה הידועה בו הייתה ב־1948. נותרו בו פחות מעשרים מצבות גלויות, רובן הפוכות או שבורות, עם כתובות בעברית, בגרמנית וברומנית. הוא מוקף חומה ושער נעול, ובעונה הצמחייה חוסמת את הגישה. לפי אותו סקר חיו בסינאיה 23 יהודים ב־1899 ו־88 ב־1930. הקרקע שייכת לקהילה היהודית הארצית. כדי לבקר צריך לתאם עם קהילת פלויישט (רחוב בסרבילור 12, טלפון ‎0244-511-932, לפי אתר הפדרציה).

עיקופים: פגרש וספנטו גיאורגה

• פגרש (Făgăraș), כשעה ועשר דקות מערבה: הקהילה נוסדה בשנות ה־20 של המאה ה־19, ובאמצע אותה המאה הייתה הגדולה בדרום טרנסילבניה. בית הכנסת עומד ברחוב אהרון פומנול 3 (Strada Aron Pumnul 3). המקורות חלוקים על שנת בנייתו, ובשנים האחרונות שוקם בשלבים. את בית העלמין, שנמצא ליד בית העלמין האורתודוקסי, אין מי שמתחזק.
• ספנטו גיאורגה (Sfântu Gheorghe), כ־35 דקות צפונה־מזרחה: בשנים 1940–1944 הייתה העיר בצפון טרנסילבניה, תחת שלטון הונגריה. במאי 1944 רוכזו יהודיה בגטו, והועברו דרך רגין לאושוויץ. בית הכנסת מ־1895 נהרס בתחילת שנות ה־70. בבית העלמין היהודי נחנך ב־2014 פארק זיכרון לשואה, וב־2022 נקבעו בעיר 15 ״אבני נגף״.

לשתי הקהילות הקדשנו כתבה נפרדת.

תוכניות מסלול

• יום אחד מבוקרשט: רכבת בוקר לבראשוב (כ־2.5–3 שעות). ביקור בבית הכנסת ובעיר העתיקה, בתיאום מראש. אחר הצהריים חוזרים דרומה ועוצרים בפרדאל (כ־25 ק״מ) ובסינאיה (כ־20 ק״מ נוספים) לפני הנסיעה לבוקרשט.
• יומיים: ביום הראשון בראשוב ובית העלמין, ולינה בבראשוב או בפרדאל. ביום השני עיקוף לספנטו גיאורגה או לפגרש, ובדרך חזרה סינאיה.
• שבת: מי שרוצה להתפלל בבית הכנסת של בראשוב צריך לברר מראש עם הקהילה אם יש מניין.

לביקור

הרכבת בקו בוקרשט–בראשוב עוצרת בסינאיה, בבושטני ובפרדאל, ורכבות מקומיות עוברות בין העיירות בתדירות גבוהה. הנסיעה מפרדאל לסינאיה ברכבת אורכת כחצי שעה. לאתרים בפגרש ובספנטו גיאורגה נוח יותר להגיע ברכב. שעות פתיחה ומחירי כניסה לא פורסמו לאף אחד מהאתרים היהודיים במסלול, ולכן יש לתאם כל ביקור עם הקהילה בבראשוב או עם קהילת פלויישט. ארוחה כשרה אפשר לאכול במסעדת מוישה האוס בפרדאל, במלון Ski & Sky.