סולינה (Sulina), העיר שבה זורמת הדנובה אל הים השחור, צמחה בזכות ״הוועדה האירופית של הדנובה״ והייתה עיר נמל של עשרים ושתיים לאומים. בין יוונים, רומנים, רוסים, ארמנים ובריטים חיה בה גם קהילה יהודית קטנה, שהיו לה בית כנסת ובית ספר. מה שנותר ממנה הוא חלקת קברים מוקפת חומה בשולי העיר.
״אירופוליס״ שבשפך הדנובה
אחרי מלחמת קרים קבע חוזה פריז משנת 1856 את הקמתה של ״הוועדה האירופית של הדנובה״, שהסדירה את הניווט בשפך ושינתה את פני סולינה. לפי המכון התרבותי הרומני, הגיעה אוכלוסיית העיר בראשית המאה ה־20 לכ־15,000 נפש, בני כעשרים ושתיים לאומים. בעיר פעלו, לפי אותו מקור, בית ספר יהודי, בית ספר גרמני, שני בתי ספר רומניים ושני בתי ספר יווניים. הנמל הוכרז נמל חופשי, ומאז 1878 הייתה סולינה, כמו כל צפון דוברוג׳ה, חלק מרומניה.
הסופר ז׳אן בארט (Jean Bart, שמו האמיתי אאוג׳ן בוטז) הנציח את העיר ברומן ״אירופוליס״ (1933). לפי ההיסטוריונית דליה בלאיקן (Delia Bălăican) ממוזיאון הצי הרומני, הרומן אינו חוסך את שבטו גם מהסוחרים היהודים. אשתו השנייה של בוטז, מריה גולדמן, שנישאה לו ב־1916, הייתה יהודייה.
כמה יהודים חיו בסולינה?
המקורות נותנים מספרים שונים, וכנראה גם הקהילה עצמה השתנתה עם תנודות הנמל. לפי סקר בתי העלמין של JewishGen, שנשען על נתוני המפקדים, נרשמו בעיר 87 יהודים ב־1900 ו־101 ב־1930. הסטטיסטיקה העירונית של 1904, שמביאה בלאיקן, מונה 173 יהודים מתוך 4,913 תושבים, ובמפקד של סוף 1912 וראשית 1913 נרשמו 288 יהודים, 3.8% מכ־7,500 תושבי העיר. בשנת 1930 היו היהודים, לפי ויקיפדיה, 1.6% מהאוכלוסייה.
בית כנסת, נשף ועזרה הדדית
קובץ התעודות של ההיסטוריון רזבן לימונה (Răzvan Limona) על המיעוטים במחוז טולצ׳ה מעיד על חיי קהילה מאורגנים. ב־21 באוקטובר 1920 נכתב דוח על ״מצב הדת המוסאית״ בסולינה. ב־6 בפברואר 1927 נשמר פרוטוקול של נשף שערכה הקהילה היהודית של סולינה, כדי לגייס כסף לתיקון בית הכנסת ולהחזקתו. מיקומו של בית הכנסת וגורלו אינם ידועים לנו.
יהודי סולינה היו חלק מהעולם היהודי של דוברוג׳ה, שמרכזו בטולצ׳ה. באותו קובץ מתועדות בטולצ׳ה אגודות ציוניות, אגודת עזרה הדדית של בעלי מלאכה, אגודת הנשים ״Ajutorul״ ומועדוני ״לומינה״ ו״הכוח״. רוב היהודים בעיר הנמל עסקו, כמו שכניהם היוונים והארמנים, במסחר.
שנות המלחמה
סולינה הייתה בתחום ״הממלכה הישנה״ ונשארה תחת שלטון רומני לאורך כל המלחמה. יהודי האזור לא רוכזו בגטאות ולא גורשו לאושוויץ, ותוכנית 1942 לגרש את יהודי הממלכה הישנה לבלז׳ץ בוטלה, לפי ״ועדת ויזל״, בין אוקטובר 1942 לאביב 1943. אבל החוקים האנטי־יהודיים, עבודת הכפייה והחרמת הרכוש פגעו גם בהם.
עבור יהודי סולינה, נקודת המפנה הייתה סוף 1941. לפי מחקרו של קרול פלדמן על יהודי טולצ׳ה, כפי שהוא מובא באתר RoHolocaust, הועברו לקראת סוף אותה שנה כ־700 יהודים מבבדג, מסולינה, מאיסאצ׳ה, ממהמודיה, מקיליה וקה, ממצ׳ין ומקרקליו אל טולצ׳ה, וקהילת טולצ׳ה נדרשה לפרנס אותם. לא מצאנו עדות שהקהילה של סולינה חזרה להתקיים אחרי המלחמה.
בית העלמין
בית הקברות הגדול של סולינה, ״בית הקברות הימי״, מחולק לפי המכון התרבותי הרומני לחלקות לפי דתות, והכתובות בו, לפי Digi24, כתובות ביותר משתים־עשרה שפות זרות. בית העלמין היהודי, לפי סקר JewishGen משנת 2001, מוקף חומת בנייה ושער נעול, והוא בבעלות הפדרציה של הקהילות היהודיות.
לפי הסקר, שערך לוצ׳יאן נסטסה ביוני 2001, בית העלמין נוסד במאה ה־19, והקבורה האחרונה הידועה בו הייתה ב־1938. נראות בו בין 20 ל־100 מצבות של שיש, אבן גיר ואבן חול, ומחציתן עד שלושה רבעים שבורות או מוטלות. לכמה מהן גדרות ברזל ועיטורי מתכת. הכתובות הן בעברית, ביידיש, בגרמנית, בהונגרית וברומנית: חמש שפות, שמספרות על משפחות שהגיעו לנמל מכל קצות האימפריות.
לביקור
- הדרך: אין כביש לסולינה. מגיעים בסירה מטולצ׳ה, לאורך זרוע סולינה של הדנובה.
- בית העלמין: הפדרציה רושמת אותו תחת קהילת טולצ׳ה, בלי כתובת רחוב. לא פורסמו שעות.
- תיאום: קהילת יהודי טולצ׳ה, Strada Unirii 2, טלפון 0240-512-545, לפי אתר הפדרציה. כדאי לתאם מראש, וגם לבקר בבית הכנסת המשוקם של טולצ׳ה לפני ההפלגה.
ציר זמן
- 1856
חוזה פריז מקים את הוועדה האירופית של הדנובה
- 1878
צפון דוברוג׳ה וסולינה עוברות לרומניה
- המאה ה־19
ייסוד בית העלמין היהודי
- 1900
87 יהודים, לפי JewishGen
- 1904
173 יהודים מתוך 4,913 תושבים (סטטיסטיקה עירונית)
- 1912–1913
288 יהודים, 3.8%
- 1916
ז׳אן בארט נושא לאישה את מריה גולדמן
- 21.10.1920
דוח על ״מצב הדת המוסאית״ בסולינה
- 6.2.1927
נשף הקהילה לטובת תיקון בית הכנסת
- 1930
101 יהודים (1.6%)
- 1933
הרומן ״אירופוליס״
- 1938
הקבורה האחרונה הידועה
- סוף 1941
יהודי סולינה בין כ־700 יהודי המחוז שהועברו לטולצ׳ה
- יוני 2001
סקר JewishGen: 20–100 מצבות, כתובות בחמש שפות
מקורות נוספים שנבדקו
- JewishGen Cemetery Discovery Project — Sulina, Tulcea County (survey by Lucian Nastasă, June 2001)
- Delia Bălăican, “Școala – un «proces social extrem de interesant» la Sulina–Europolis. Semnalare dintr-o scrisoare din anul 1909” (Muzeul Marinei Române)
- Răzvan Limona, Naționalități și problemele lor (archival documents, Tulcea county; Biblioteca Județeană Tulcea)
- RoHolocaust — Jews in Tulcea during the Holocaust (after Carol Feldman, 2004)
- Romanian Cultural Institute — “Sulina in History”
- Romanian Cultural Institute — “The Maritime Cemetery of Sulina”
- Digi24 — “Cimitirele Sulinei”
- Wikipedia — Sulina (1930 census share; free port 1870)
- International Commission on the Holocaust in Romania — Final Report, executive summary (Yad Vashem)
- FEDROM, Memoria cimitirelor evreiești (2007): “Sulina” listed under the Tulcea community
- Federation of Jewish Communities in Romania — community contacts (Tulcea)
נכתב עבור מוישה האוס — מדריך המורשת היהודית למטייל ברומניה. איסוף החומר ועריכתו נעשו בסיוע כלי בינה מלאכותית, והעובדות נבדקו מול המקורות המצוינים. מצאתם טעות, או שיש לכם מקור, תמונה או זיכרון משפחתי? כתבו לנו — נשמח לתקן ולהוסיף.
תגובות והערות
עדיין אין תגובות. אפשר להיות הראשונים.
ביקרתם במקום? יש לכם זיכרון משפחתי, מקור או תיקון? כתבו לנו. תגובות מתפרסמות אחרי אישור המערכת. תיקונים ומקורות מגיעים רק אלינו.

