יהודי אודורהיי סקוייסק: קהילה קטנה בלב ארץ הסקלרים

אודורהיי סקוייסק — סֵקֵייוּדְוַרְהֵיי (Székelyudvarhely) בהונגרית — היא לבה של ארץ הסקלרים במחוז הרגיטה. עד 1944 חיו בה כמה מאות יהודים בשתי קהילות. ב־3 במאי 1944, תחת שלטון הונגרי, רוכזו 276 יהודים מהעיר ומהכפרים סביבה, הועברו לגטו בטרגו מורש ומשם לאושוויץ; 38 מהם חזרו.

שתי קהילות בעיר סקלרית

היהודים היו בעיר מיעוט קטן. לפי העיתונאי סימו מרטון, שכתב סדרה על בתי העלמין של העיר באתר Székelyhon, קמו בה במאה ה־19 שתי קהילות: קהילת ״סטטוס קוו אנטה״ וקהילה אורתודוקסית, שחבריה הגיעו מצפון המונרכיה ההבסבורגית ומגליציה. שתיהן פעלו עד 1944. בימי אוסטרו־הונגריה ובין שתי המלחמות מנתה הקהילה כמה מאות נפשות, ובמפקד 1941 נמנו 324 יהודים, כ־2.7 אחוזים מהתושבים — נתון שמביא גם ההיסטוריון אטילה גידו (Gidó Attila).

מורה להיסטוריה מקומי, יואן פופה, סיפר ב־2013 שתלמידים יהודים למדו לעתים קרובות בקולגיום הרפורמטי של העיר. בעדות שמסרה לארכיון Centropa תיארה אדיטה אדלר את חיי הקהילה לפני המלחמה: מועדון הקהילה היהודית היה מרכז החיים החברתיים, עם נשפי פורים וחגיגות חנוכה. שמות משפחה כמו שטיין, גוטסמן, הירש, קלמן וגולדשטיין עדיין מוכרים בעיר.

בית התפילה שנהרס

בניגוד לגאורגני הסמוכה, לא נבנה באודורהיי בית כנסת מונומנטלי. בית התפילה של הקהילה האורתודוקסית עמד ברחוב טומפה לסלו (Tompa László), והתושבים כינו אותו, בחצי חיוך, ״בית הכנסת״. לפי אלק שפירר, מאחרוני יהודי העיר, הוא עוד פעל בשנות ה־70, ותשמישי הקהילה הועברו לטרגו מורש. לפי Székelyhon נהרס הבניין ב־2000. מבית הכנסת לא נותר דבר, ולא מצאנו מקור מוסמך המתעד את תאריך בנייתו.

1940–1944: פלוגות העבודה והגירוש

בפרס וינה השני, באוגוסט 1940, הועברה צפון טרנסילבניה, ובה ארץ הסקלרים כולה, לשלטון הונגריה. גברים יהודים בני 18 עד 50 גויסו לפלוגות עבודת כפייה. לפי Székelyhon נשלחה פלוגה מהעיר לטופליצה (Maroshévíz), לסרצל (Szeretfalva) ומשם לאוקראינה. לפי כתבה ב־uh.ro, 214 גברים יהודים מאזור אודורהיי מתו בשירות העבודה בשנים 1942–1944, רבים מהם בעיקול הדון.

אחרי הכיבוש הגרמני של הונגריה, ב־19 במרץ 1944, הוחלט בכינוס אזורי בטרגו מורש ב־28 באפריל שיהודי מחוז אודורהיי ירוכזו במחנה הריכוז של טרגו מורש (Marosvásárhely), כך לפי מחקרו של גידו. הריכוז באזור החל ב־3 במאי 1944. באותו יום אספו השלטונות ההונגריים 276 יהודים מהעיר ומהכפרים הסמוכים בחצר בית המדרש למורים (Tanítóképző), והם לנו באולם ההתעמלות שלו. ב־5 במאי הועברו במשאיות לגטו בטרגו מורש, שהוקם במבנה בית חרושת ללבנים, ובסוף מאי גורשו לאושוויץ־בירקנאו. לפי Transtelex יצאו הרכבות מטרגו מורש בין 27 במאי ל־8 ביוני 1944, ובהן 7,549 בני אדם.

לפי Székelyhon, 208 מ־276 המגורשים נספו במחנות ההשמדה או מרעב, ממחלות ומהתעללות. ב־uh.ro נכתב שחזרו 38 בלבד, 22 גברים ו־16 נשים, ועמם 88 גברים שחזרו מפלוגות העבודה. במקור אחר נאמר שחזרו כשליש, והמספרים אינם עולים בקנה אחד.

אחרי המלחמה: קהילה שנעלמה

ב־1948 נמנו בעיר 88 יהודים, אבל חיי הקהילה לא חודשו. השלטון הקומוניסטי החרים רכוש, והשורדים היגרו בהדרגה לישראל ולארצות הברית. לפי Székelyhon היו בקהילה 58 חברים ב־1956, 12 ב־1966 וחמישה ב־1992. במפקד 2002 הצהיר אדם אחד שהוא יהודי בדתו, ובמפקד 2011 — אף לא אחד. אלק שפירר, יליד 1953, סיפר ב־2019 שכאשר נקבר אביו ב־1996 היה צריך להביא 11 גברים מגאורגני, מטרגו מורש, ממדיאש ומסיגישוארה כדי להשלים מניין.

זיכרון: מ־1994 עד האנדרטה של 2026

הקהילה עצמה ערכה עצרת זיכרון לאחרונה ב־1994. ב־2019, במלאת 75 שנה לגירוש, לקחו העירייה ומוזיאון העיר את הטקס לידיהם, וראש העיר אַרְפַּד גלפי ביקש סליחה מהקהילה היהודית והודה שאזרחים מקומיים רבים סייעו בגירוש. במאי 2026 נחנכה בחצר הקולגיום הרפורמטי ״בצקמדרשי קיש גרגלי״, הפונה אל הכיכר המרכזית, אנדרטה מעשה ידי הפסל אימרה ברזה (Berze Imre). על לוחותיה חרוטים שמות המשפחות שגורשו, לצד שורות מתוך שיר של המשורר הסקלרי שנדור קניאדי, שבו הוא נזכר בחבריו היהודים שאבדו באביב 1944. בטקס השתתפו צאצאים שבאו מישראל ורנה גולד, ילידת העיר וניצולת אושוויץ, שמלאו לה באותו יום 96.

בית העלמין

חלקת הקבורה היהודית נמצאת לצד בית העלמין הרפורמטי שבמרכז העיר, בקצהו העליון של רחוב אֶלְטֵטוֹקוּט (Éltetőkút). ב־2013 תיאר אותה Székelyhon כמגודלת עשבים וקשה לגישה. לפי uh.ro הוצבה בה אנדרטה במלאת 50 שנה לשואה, ביוזמת ארנו שווכטר. שפירר הזכיר גם קבורה יהודית נוספת ומוזנחת לכיוון שכונת צ׳רהט (Cserehát), אבל לא מצאנו לה תיעוד נוסף.

לביקור

• האנדרטה (2026): בחצר הקולגיום הרפורמטי, הפונה אל הכיכר המרכזית.
• חלקת הקבורה היהודית: לצד בית העלמין הרפורמטי שבמרכז העיר. לא פורסמו שעות ביקור. נהוג לכסות את הראש ולהניח אבן קטנה על המצבה.
• בית התפילה: נהרס ב־2000, ואין במקומו סימון.

אין בעיר קהילה יהודית. לתיאום ולמידע אפשר לפנות לקהילת יהודי טרגו מורש, Strada Aurel Filimon 23, לפי אתר הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה. אודורהיי נמצאת כ־100 ק״מ מזרחית לטרגו מורש ובמרחק נסיעה דומה מסיגישוארה, ונוח לשלב אותה במסלול הכולל את בית הכנסת ״סטטוס קוו״ בטרגו מורש.