אורביצה (Oravița; בהונגרית Oravicabánya, בגרמנית Orawitza), עיירת מכרות בהרי הבנאט, הייתה ביתה של קהילה יהודית קטנה: כמאה נפש ב־1930. בשנות המלחמה הצטרפו אליה יהודי רשיצה, שבית הכנסת שלהם הוחרם. בית הכנסת של אורביצה עצמה לא שרד, אבל בית העלמין, מגודר ונעול, עדיין עומד.
קהילה קטנה בעיר מכרות
אורביצה נכללת בכרך ״רומניה״ של ״פנקס הקהילות״ של יד ושם, בחלק על דרום טרנסילבניה והבנאט (עמ׳ 273), אך לא מצאנו לו תרגום נגיש. הנתונים שבידינו מגיעים מסקר בתי העלמין של JewishGen: 72 יהודים ב־1880, 82 ב־1900 ו־101 ב־1930. בית העלמין נוסד במחצית השנייה של המאה ה־19, והוא שירת, לפי הסקר, יהודים אורתודוקסים וניאולוגים כאחד, עדות לקהילה מעורבת, כמקובל בבנאט.
על החיים הדתיים בעיירה יש לנו עדות אחת, מפי יהודית כהן (Iudit Cohen), ילידת 1936, שרואיינה ב־2012 בלוד בשביל פרויקט ״סיפורי בתי הכנסת״ (Poveștile Sinagogilor). לדבריה, סבה מצד אמה היה רב אורתודוקסי שהוסמך בווינה, כיהן קודם לכן בביסריקה אלבה (Biserica Albă), ושירת את קהילת אורביצה יותר מעשרים שנה. הוא היה גם השוחט והמוהל של הקהילה, והוא ואשתו גרו בחצר בית הכנסת. היא אינה מזכירה את שמו.
שנות המלחמה: מקלט ליהודי רשיצה
הבנאט הרומני נשאר בשלטון רומניה לאורך המלחמה. החוקים האנטי־יהודיים, עבודת הכפייה וההפקעות חלו גם כאן, אבל לא היו גטאות ולא גירושים לאושוויץ. ב־1940, לפי ״סיפורי בתי הכנסת״, הפקיעה המדינה את בית הכנסת של רשיצה במסגרת ״הרומניזציה״, ויהודי העיר הועברו לזמן מה לאורביצה. לדברי כהן, הקהילה הקטנה גדלה אז במידה ניכרת. הבניין ברשיצה הוחזר לקהילה ב־1947, ויהודי רשיצה שבו לעירם.
הקהילה המשיכה לפעול כגוף מאורגן: בארכיון הלאומי של רומניה שמורים דוחות תקציב משנת 1943 של קהילות לוגוש, אורביצה וקרנסבש, שהוגשו ל״מרכז יהודי רומניה״ (Centrala Evreilor), הגוף שכפה המשטר על הקהילות. ב־11 בספטמבר 1942 הציע הנציב הממשלתי לענייני היהודים לפנות את כל יהודי הבנאט ואזורי הגבול המערבי, למעט קבוצות פטורות, לשם גירוש ״לפולין״. המסמך פורסם בידי ההיסטוריון ז׳אן אנסל. לפי ועדת ויזל, בסתיו 1942 דחה אנטונסקו ללא מועד את גירוש יהודי רומניה לפולין, והתוכנית לא בוצעה.
כהן זוכרת פחד מסוג אחר. לדבריה, הפגיעה לא באה מן הגרמנים אלא מן השכנים, שזרקו אבנים על החלונות בלילות שבת ובחגים. היא סיפרה גם שבית הכנסת הושחת בשנות המלחמה. אמריק מרושי (Emeric Marosi), נשיא קהילת רשיצה, הוסיף בראיון שהאחראים היו השכנים המקומיים.
אחרי המלחמה
כהן ביקרה באורביצה בפעם האחרונה ב־1947, כשהייתה כבת אחת־עשרה וסבה וסבתה עוד חיו בעיר. ״לא נשאר דבר מבית הכנסת או מן הבית ההוא״, אמרה בראיון. כותרת עדותה היא ״לא נשארו יהודים באורביצה״. סקר JewishGen משנת 2000 מצא בעיר פחות מעשרה יהודים. זיגיסמונד הורבט (Sigismund Horvat), שעמד שנים בראש קהילת רשיצה, סיפר בעדות שנאספה לספר ״Memoria salvată״ (״הזיכרון שניצל״, 2002) שטיפל גם בבית העלמין של אורביצה, וש״באורביצה נשאר רק בית העלמין״.
בית העלמין
לפי סקר JewishGen, שערכה קלאודיה אורסוציו (Claudia Ursuțiu) ביולי 2000, בית העלמין שוכן ברחוב ליבזילור (Strada Livezilor), ושטחו כ־120 על 42 מטרים. הוא מוקף גדר עם שער נעול, ועליהם סמלים יהודיים. הכניסה ברשות, ובזמן הסקר החזיק במפתח תושב מקומי. נראות בו בין 20 ל־100 מצבות של שיש, גרניט, אבן גיר ובטון, עם כתובות בעברית ובגרמנית. על כמה מהן תבליטים, וסביב חלק מן הקברים גדרות מתכת. בין רבע למחצית מן המצבות מוטלות או שבורות. לפי הסקר, הקבורה האחרונה הידועה הייתה בין המלחמות, ושומר קבוע מטפל במקום בהתנדבות.
הסקר קובע שבית העלמין ״מעולם לא הושחת״. יהודית כהן, לעומת זאת, תיארה אותו כהרוס, ואמרה שעל הקברים נחרטו כתובות פשיסטיות. אנו מביאים את שתי העדויות. הסקר של הוועדה האמריקנית לשימור המורשת (2010) נותן נתונים רק ברמת המחוז: חמישה בתי עלמין יהודיים בקרש־סוורין, רובם מגודרים ומטופלים. הפדרציה רשמה ב־2007 את אורביצה ברשימת בתי העלמין של קהילת רשיצה.
לביקור
- בית העלמין: רחוב ליבזילור, לפי JewishGen. אין כתובת רשמית מן הפדרציה ולא פורסמו שעות. בית העלמין נעול, ויש לתאם מראש. המצב מתועד מ־2000.
- תיאום: קהילת יהודי רשיצה, Strada Mihai Viteazu 8, פקס 0255-221-469, לפי אתר הפדרציה.
- בסביבה: בית הכנסת הניאולוגי של רשיצה, שעדיין עומד, וקרנסבש ולוגוש בהמשך הדרך.
ציר זמן
- מחצית שנייה של המאה ה־19
ייסוד בית העלמין
- 1880
72 יהודים
- 1900
82 יהודים
- 1930
101 יהודים
- 1940
בית הכנסת של רשיצה מוחרם; יהודי רשיצה מועברים לאורביצה
- 11.9.1942
הצעת הנציב לענייני היהודים לפנות את יהודי הבנאט ולגרשם ״לפולין״
- סתיו 1942
אנטונסקו דוחה את הגירוש ללא מועד
- 1943
דוחות תקציב של קהילת אורביצה ל״מרכז יהודי רומניה״
- 1947
ביקורה האחרון של יהודית כהן; סבה וסבתה עוד בעיר
- 1947
הבניין ברשיצה מוחזר; יהודי רשיצה שבים
- 4.7.2000
סקר JewishGen: גדר ושער נעול, 20–100 מצבות, פחות מעשרה יהודים
- 2007
בית העלמין ברשימת הפדרציה, תחת קהילת רשיצה
- 2012
עדותה של יהודית כהן: ״לא נשארו יהודים באורביצה״
- לא ידוע
הושחת בית העלמין? הסקר: ״מעולם לא״; כהן: כתובות פשיסטיות (המקורות חלוקים)
מקורות נוספים שנבדקו
- JewishGen Cemetery Discovery Project — Oravița, Caraș-Severin County (survey by Claudia Ursuțiu, 2000)
- Poveștile Sinagogilor — testimony of Iudit Cohen, “There are no more Jews left in Oravița” (interview by Getta Neumann, Lod, 2012)
- Poveștile Sinagogilor — Reșița Synagogue (1940 displacement of Reșița’s Jews to Oravița)
- Poveștile Sinagogilor — testimony of Sigismund Horvat (from S. Vultur, ed., Memoria salvată. Evreii din Banat, ieri și azi, Polirom 2002)
- Leo Baeck Institute, Jewish Banat (JBAT) — Centrala Evreilor din România, budget reports of Lugoj, Oravița and Caransebeș (1943)
- Jewish Virtual Library — Memorandum on the evacuation of the Jews of the Banat, 11 Sept. 1942 (J. Ancel, Yad Vashem Studies 16)
- International Commission on the Holocaust in Romania — The Role of Ion Antonescu (Yad Vashem PDF)
- JewishGen — Pinkas HaKehillot Romania, table of contents (Oravita/Oravicabanya, p. 273, untranslated)
- US Commission for the Preservation of America’s Heritage Abroad — Historic Jewish Sites in Romania (S. Gruber, 2010), county data for Caraș-Severin
- FEDROM, Memoria cimitirelor evreiești (2007): “Oravița” listed under the Reșița community
- Federation of Jewish Communities in Romania — community contacts (Reșița)
נכתב עבור מוישה האוס — מדריך המורשת היהודית למטייל ברומניה. איסוף החומר ועריכתו נעשו בסיוע כלי בינה מלאכותית, והעובדות נבדקו מול המקורות המצוינים. מצאתם טעות, או שיש לכם מקור, תמונה או זיכרון משפחתי? כתבו לנו — נשמח לתקן ולהוסיף.
תגובות והערות
עדיין אין תגובות. אפשר להיות הראשונים.
ביקרתם במקום? יש לכם זיכרון משפחתי, מקור או תיקון? כתבו לנו. תגובות מתפרסמות אחרי אישור המערכת. תיקונים ומקורות מגיעים רק אלינו.


