יהודי אורשובה: קהילה בעיר הגבול שטבעה בדנובה

אורשובה (Orșova), עיירת גבול על הדנובה בכניסה לנקיק ״שערי הברזל״, נסגרה בפני יהודים עד המאה ה־19. כשנפתחה, קמה בה קהילה נאולוגית קטנה של סוחרים, בעלי מלאכה ואנשי מקצועות חופשיים, עם בית כנסת ורב. העיר העתיקה שבה פעלה הקהילה כוסתה מאז במי אגם הסכר, ומה שנשאר הוא בית העלמין היהודי, מוקף חומה, על מדרון מעל העיר.

עיירת גבול נפתחת

אורשובה הייתה עד 1918 חלק מממלכת הונגריה, עיירת גבול על הדנובה. לפי ״האנציקלופדיה היהודית״ (Encyclopaedia Judaica), בשל מעמדה כעיר גבול נאסרה בה התיישבות יהודים עד המחצית הראשונה של המאה ה־19. אחר כך הגיעו אליה סוחרים ובעלי מלאכה יהודים, רובם ממערב הונגריה.

קהילה נאולוגית ובית כנסת

לפי האנציקלופדיה, נוסדה הקהילה ב־1876 בעיר העתיקה והצטרפה לזרם הנאולוגי, הזרם המתון של יהדות הונגריה. ב־1878 נבנה בית הכנסת. המצבה הקדומה בבית העלמין היא מ־1879, לפי האנציקלופדיה, או מ־1880, לפי סקר JewishGen.

בין שתי מלחמות העולם, כשאורשובה כבר הייתה ברומניה, שגשגה הקהילה, לפי האנציקלופדיה: היו בה סוחרים, בעלי מלאכה, רופאים ועורכי דין, והפעילות הציונית התרחבה. מ־1928 ועד 1945 כיהן בה הרב ק׳ לֶבֶנְקוֹפְּף (K. Löwenkopf), שעלה אחר כך לארץ ישראל. במפקד 1930 נמנו בעיר 192 יהודים.

1940–1944: בצד הרומני

אורשובה לא נכללה בשטחים שנמסרו להונגריה בפרס וינה השני, ב־1940, ו״פנקס הקהילות – רומניה״ של יד ושם מונה אותה בין קהילות דרום טרנסילבניה. יהודיה עברו את שנות המלחמה תחת משטר אנטונסקו, בלי גטו ובלי גירוש לאושוויץ. לפי הדוח הסופי של ״ועדת ויזל״, נרשמו ברומניה 84,042 יהודים לעבודת כפייה, ותוכנית לגרש את יהודי הרגאט ודרום טרנסילבניה לבלז׳ץ, שעליה הסכים המשטר ב־1942, לא בוצעה.

באורשובה עצמה, לפי האנציקלופדיה, הוחרם רכוש יהודי בספטמבר 1942, גברים רבים גויסו לעבודת כפייה, ואחרים גורשו לטרנסניסטריה. ב־1942 נותרו בעיר 135 יהודים.

אחרי המלחמה והעיר שטבעה

אחרי המלחמה הצטמקה הקהילה במהירות. לפי האנציקלופדיה, חיו באורשובה 10 יהודים ב־1947 ו־20 ב־1970; השאר היגרו לישראל ולמקומות אחרים. הקבורה האחרונה הידועה בבית העלמין, לפי סקר JewishGen, הייתה ב־1994.

מ־1964 נבנה על הדנובה סכר ״שערי הברזל 1״. לפי ״אדבארול״, מי האגם כיסו גם את ״הוואטרה״, הגרעין הישן של אורשובה, ואלפי תושבים הועברו לעיר החדשה, לדרובטה־טורנו סברין וליישובים במדרונות. העיר העתיקה, שבה נוסדה הקהילה, איננה עוד, ולא מצאנו מקור על שריד של בית הכנסת.

בית העלמין

רשימת בתי העלמין של הפדרציה מ־2007 מונה בית עלמין יהודי באורשובה. לפי סקר ״פרויקט גילוי בתי העלמין״ של JewishGen משנת 2001:

• מיקום: על מדרון עירוני, בסמוך לבתי עלמין אחרים, בגישה מדרך ציבורית.
• גודל ומצבות: כ־60 על 53 מטר; בין 20 ל־100 מצבות של שיש וגרניט, חלקן כפולות וחלקן מעוטרות בתבליט, בכתובות בעברית, בגרמנית, ברומנית ובהונגרית.
• מצב: חומת בנייה ושער, ובתוך המתחם בית טהרה ריק. לפי הסקר, הרשויות מנקות את המקום, ומפתח נמצא בעירייה. בעשור שקדם לסקר נרשמו מקרי ונדליזם.

לביקור

• בית העלמין: באורשובה, לפי רשימת הפדרציה (בלי כתובת). לא פורסמו שעות ביקור; את המיקום ואת הגישה יש לברר מראש.
• תיאום: הקהילה באורשובה מסונפת לקהילת יהודי קראיובה (״קהילת יהודי אולטניה״), Strada Horezului 5, לפי הפדרציה.
• בדרך: אורשובה שוכנת על הדנובה, בין דרובטה־טורנו סברין לנקיק הקזאנים, ואפשר לשלב אותה בנסיעה לאורך הנהר.