ואמה · בתי עלמין

יהודי ואמה: תחנת המכס של בוקובינה

בכפר ואמה שבבוקובינה כמעט כל הסוחרים היו יהודים. ב־1940 גורשו מהכפר, ב־1941 הוגלו לטרנסניסטריה. נותר בית עלמין על מדרון למרגלות גבעת ברבושקה.

ואמה (Vama), כפר בעמק המולדוביצה בדרום בוקובינה, נקראת על שם תחנת המכס שעמדה שם בדרך שבין מולדובה לטרנסילבניה. ב־1910 חיו בה 618 יהודים, ובראשית המאה ה־20 כמעט כל הסוחרים בכפר היו יהודים. בנובמבר 1940 גורשו מן הכפר, באוקטובר 1941 הוגלו לטרנסניסטריה, ומה שנותר הוא בית עלמין על מדרון תלול למרגלות הגבעה.

תחנת מכס בהרים

שמו של הכפר, ״ואמה״, פירושו ברומנית ״מכס״. ההיסטוריון יון צ׳רנט (Ion Cernat), שפרסם בשנת 2010 מחקר על יהודי ואמה בכתב העת ״Analele Bucovinei״, משער שסוחרים יהודים עברו בנקודת המכס שעל נהר המולדוביצה כבר מהמאה ה־16. התיישבות של ממש מתועדת אחרי שבוקובינה עברה לשלטון ההבסבורגי ב־1774: צ׳רנט מביא קנס משנת 1784 שהוטל על חוכר בית המרזח של ואמה, ישראל ברל (Israel Berl).

במאה ה־19 גדלה הקהילה. לפי צ׳רנט, במפקד 1890 נרשמו בכפר 501 בני ״הדת המוסאית״, ובמפקד 1910 – 618 יהודים. יחד עם הגרמנים הם היו כ־39% מתושבי ואמה. גם סקר בתי העלמין של JewishGen, הנשען על פנקס הקהילות רומניה (כרך ב׳), נותן ל־1910 את המספר 618.

סוחרים, טוחנים ומנסרות

צ׳רנט מתאר כפר שבו המסחר היה כמעט כולו בידי יהודים: בסוף המאה ה־19 ובראשית המאה ה־20 היו יהודים 52 מתוך 55 הסוחרים בכפר, ו־31 מתוך 45 בעלי המלאכה. יהודים החזיקו בתי מרזח ופונדקים, חכרו אחוזות, ובידיהם היו טחנות ומנסרות, ענף מרכזי בכלכלת היערות של בוקובינה. בכפר פעלו רופא יהודי ובית מרקחת.

ואמה לא הייתה קהילה עצמאית לגמרי. לפי צ׳רנט, לשאלות הלכה פנו היהודים לרב של קימפולונג הסמוכה. אבל היה לה ״טמפל״, בית כנסת, ומשנת 1874 גם בית עלמין משלה: באותה שנה העניק ראש הכפר, גריגורה תומה (Grigore Toma), קרקע לבית עלמין יהודי למרגלות גבעת ברבושקה (Barbușca). לפני כן, משער צ׳רנט, נקברו מתי ואמה בקימפולונג, בגורה הומורולוי או בשולי הכפר.

1938–1940: שלילת אזרחות וגירוש

ב־1938 פורסמה ברומניה ״רוויזיית האזרחות״, שבמסגרתה נשללה אזרחותם של עשרות אלפי יהודים. לפי צ׳רנט, ברשימת הבדיקה של ואמה מ־27 בינואר 1938 נכללו 428 נפש. במאי 1939 נרשמו בכפר 203 ראשי משפחות יהודיים.

בקיץ 1940 החלה האלימות: בלילה שבין 14 ל־15 באוגוסט נופצו חלונות ביתו של סוחר יהודי. ב־18 בנובמבר 1940, בימי ״המדינה הלגיונרית״, נצטוו יהודי ואמה לעזוב את הכפר בתוך חמישה ימים, אחרי שהוגדר מחדש ״קומונה כפרית״. הלגיונרים, אנשי ״משמר הברזל״, ביצעו את הגירוש, והיהודים הועברו לקימפולונג ולווטרה דורניי. רכושם של שנים־עשר ראשי משפחות הוחרם, ו־25 נוספים עמדו בפני אותו הליך. רק שש משפחות הורשו להישאר.

אוקטובר 1941: טרנסניסטריה

בוקובינה הייתה תחת שלטון רומני, ובסתיו 1941 גירש המשטר הרומני את יהודיה לטרנסניסטריה, השטח שבין הדנייסטר לבוג. לפי ״ועדת ויזל״, דוחות רשמיים רומניים מתעדים את גירושם של 91,845 יהודים מבוקובינה. יהודי ווטרה דורניי יצאו לדרך ב־10 באוקטובר 1941, ויהודי קימפולונג ב־13 באוקטובר. צ׳רנט אינו נותן תאריך נפרד ליהודי ואמה. הם נדחסו בקרונות בקר עד תחנת אטאקי (Atachi), חצו את הדנייסטר בסירות והמשיכו ברגל, תחת משמר, בעיקר למחוז מוגילב.

כמה יהודים מוואמה גורשו? המקורות אינם מסכימים. לפי רישומי בית העירייה, 80 ראשי משפחות. לפי עדותו של איציק מרדלר (Itzak Merdler), 79 משפחות מוואמה ועוד כמה מהכפרים פרומוסו ומוליד, יותר ממאה משפחות וכ־450 נפש, ולדבריו חזרו כתשעים. צ׳רנט עצמו מציין שחישוב המבוסס על הודעה משנת 1946 נותן מספרים שאינם מתיישבים זה עם זה.

החזרה והקהילה שאחרי המלחמה

אחד השורדים היה שמואל פרנקל (Samuel Frenkel, 1887–1973), שגורש לאזור מוגילב, החזיק מעמד בזכות טיפול בחולים וחזר לכפר. לפי צ׳רנט, ב־1944 חזרו מברית המועצות 18 יהודים, ב־1945 – 118, וב־1946 – 22. ארגון ״הג׳וינט״ תמך ב־158 נזקקים. ועד הקהילה, בראשות שמואל אייזנקרפט (Eisenkraft Samuil) וסגנו רובין מלצר (Rubin Melzer), שיפץ בכספי הג׳וינט את בית הכנסת, את בית העלמין, את בית המרחץ, את בית הספר ואת המרפאה. ביוני 1947 חיו בוואמה 183 יהודים. בשנות השבעים נותרו בה שלושה.

בית העלמין על המדרון

לפי סקר JewishGen, שערך החוקר סימון גייסבולר (Simon Geissbühler) בפברואר 2009, בית העלמין נוסד במאה ה־19 ושטחו כ־60 על 30 מטר. הוא נמצא על מדרון חקלאי מבודד, ומגיעים אליו דרך שטח פרטי. נראות בו בין 20 ל־100 מצבות מהמאה ה־19 ואילך, בעברית, בגרמנית וברומנית, ומחציתן עד שלושה רבעים שבורות או מוטלות. הגדר שבורה והשער אינו ננעל. כותב הבלוג ״Vanished World״ תיאר ב־2015 מצבות שגלשו במורד והחלק העליון שכוסה ביער, ומצא שהזקופות שבהן הן מתקופת בין המלחמות ומאחריה.

צ׳רנט, שכתב ב־2010, מוסיף פרט אחר: בית העלמין עדיין מטופל, ונשים מדליקות בו נרות בימי זיכרון. רודי מלצר, נכדו של מאיר מלצר, מגיע מישראל לבקר את קברי המשפחה.

לביקור

  • בית העלמין: למרגלות גבעת ברבושקה, לפי צ׳רנט. אין כתובת רשמית. הפדרציה רושמת את ואמה תחת קהילת סוצ׳אבה. לא פורסמו שעות. הגישה דרך שטח פרטי והמדרון תלול, ולכן כדאי לנעול נעליים מתאימות.
  • תיאום: קהילת יהודי סוצ׳אבה, Strada Armenească 8, טלפון ‎0230-213-084, לפי אתר הפדרציה.
  • בדרך: ואמה נמצאת כ־14 ק״מ מקימפולונג מולדובנסק וכ־16 ק״מ מגורה הומורולוי, על הדרך ממנזר וורונץ מערבה לקימפולונג.
  • לא להתבלבל: יש כפר נוסף בשם ואמה במחוז סאטו מארה, ולו בתי עלמין יהודיים משלו.

ציר זמן

  1. 1774

    בוקובינה עוברת לשלטון ההבסבורגי

  2. 1784

    קנס לחוכר בית המרזח בוואמה, ישראל ברל

  3. 1874

    ראש הכפר גריגורה תומה מעניק קרקע לבית עלמין יהודי

  4. 1890

    501 בני הדת המוסאית

  5. 1910

    618 יהודים

  6. 27.1.1938

    428 נפש ברשימת ״רוויזיית האזרחות״

  7. 15.5.1939

    203 ראשי משפחות יהודיים

  8. 18.11.1940

    צו לעזוב את הכפר בתוך חמישה ימים; גירוש לקימפולונג ולווטרה דורניי

  9. 10–13.10.1941

    גירוש יהודי ווטרה דורניי וקימפולונג לטרנסניסטריה, דרך אטאקי

  10. 1941

    מספר המגורשים מוואמה: 80 ראשי משפחות או כ־450 נפש (המקורות חלוקים)

  11. 1944–1946

    חזרה מברית המועצות: 18, 118 ו־22

  12. 15.6.1947

    183 יהודים בוואמה

  13. 23.2.2009

    סקר JewishGen: 20–100 מצבות; גדר שבורה

  14. שנות השבעים

    שלושה יהודים בכפר

מקורות נוספים שנבדקו

נכתב עבור מוישה האוס — מדריך המורשת היהודית למטייל ברומניה. איסוף החומר ועריכתו נעשו בסיוע כלי בינה מלאכותית, והעובדות נבדקו מול המקורות המצוינים. מצאתם טעות, או שיש לכם מקור, תמונה או זיכרון משפחתי? כתבו לנו — נשמח לתקן ולהוסיף.

תגובות והערות

עדיין אין תגובות. אפשר להיות הראשונים.

ביקרתם במקום? יש לכם זיכרון משפחתי, מקור או תיקון? כתבו לנו. תגובות מתפרסמות אחרי אישור המערכת. תיקונים ומקורות מגיעים רק אלינו.

סוג ההודעה

תפריט

מוישה האוס - כשר ברומניה

הצטרף לקהילה שלנו

הישארו מחוברים עם Moise House! קבלו עדכונים על אוכל כשר, ארוחות שבת, הרפתקאות הרים וטיפים לטיולים ברחבי רומניה.