יהודי ווסלוי: עיר יהודית במולדובה

ווסלוי (Vaslui), כשישים קילומטר מדרום ליאשי, הייתה במאה ה־19 אחת הערים היהודיות ביותר במולדובה: ב־1889 היו היהודים 41% מתושביה. בעיר פעלו שמונה בתי כנסת, ובה ישב האדמו״ר ״הווסלויער רבי״ מבית רוז׳ין־בוהוש. מבית הכנסת נותר בניין אחד, ברשימת הפדרציה, שאינו פעיל.

קהילה של סוחרים ובעלי מלאכה

לפי היודאיקה ופנקס הקהילות, המצבות העתיקות בבית העלמין מעידות על התיישבות יהודית במחצית הראשונה של המאה ה־18, ותעודה מ־1769 כבר מזכירה סוחרים יהודים בעיר. רוב המתיישבים הגיעו מגליציה ומבוקובינה, ומשנות ה־50 של המאה ה־19 הצטרפו אליהם קנטוניסטים שברחו מרוסיה. ב־1851 הועלו שני יהודים לדרגת בויארים בזכות שירותם לעיר.

הקהילה גדלה במהירות: 64 יהודים ב־1803, 892 בסוף שנות ה־30, 1,202 ב־1859 (25.3% מהתושבים) ו־2,823 ב־1889 — 41% מאוכלוסיית העיר. חלק מהגידול נבע מגירוש יהודים מן הכפרים שבסביבה, ב־1867, ב־1889, ב־1901 וב־1908, שהתיישבו בעיר. לפי פנקס הקהילות, ב־1910 היו בין יהודי העיר 345 סוחרים ו־228 חייטים, לצד סנדלרים, פחחים ונגרים; סחר התבואה היה מרכזי, והקהילה הקימה טחנה ובית חרושת לסבון. במגפה של 1886 הוקצתה חלקה לבית עלמין חדש, ובמרד האיכרים של 1907 נשדדו, לפי פנקס הקהילות, 87 משפחות יהודיות.

רבנים וחסידים

במשך שנים רבות לא הייתה בווסלוי קהילה מאוחדת: לסוחרים ולבעלי המלאכה היו מוסדות, רבנים ושוחטים משלהם, והחברה החרדית ״עושי טוב״ החזיקה תלמוד תורה, הקדש ומקווה. ניסיון איחוד ב־1904 החזיק מעמד שנתיים בלבד, והאיחוד הושג, לפי היודאיקה, רק ב־1923. בית הספר הקהילתי נוסד ב־1877.

בין רבני העיר מונים היודאיקה ופנקס הקהילות את הרב אלכסנדר טאובס (1841–1913), איש יאשי, ואת הרב בנימין רבינוביץ׳, מחבר ״אמרי בנימין״, שכיהן מ־1885; בנו, הרב דב בער רבינוביץ׳, כיהן בשנים 1915–1936 ובסוף ימיו שימש רב בתל אביב. מווסלוי יצא גם הרב מיכאל טאובס, אביו של רבה המפורסם של בירלאד השכנה, הרב יצחק טאובס.

לפי פנקס הקהילות, ב־1909 הגיע לעיר הרב שלום הלפרן, נכד לבית רוז׳ין, וייסד בה את חצר ״הווסלויער רבי״. בנו, הרב חיים הלפרן, הנהיג את החסידים עד 1950 ונפטר בחיפה ב־1957. בשנים 1938–1949 כיהן בעיר הרב ד״ר אריה דב הלפרט, ממנהיגי אגודת ישראל ברומניה. ערב מלחמת העולם השנייה פעלו בווסלוי שמונה בתי כנסת ובתי תפילה, בית החולים ״ביקור חולים״, בית אבות, מקווה, בית ספר יסודי וגן ילדים.

מלחמת העולם השנייה

לפי פנקס הקהילות, אחרי עליית הלגיונרים לשלטון בספטמבר 1940 נעצרו ועונו ראשי הקהילה, ומאות יהודים נלקחו בלילות לעבודת כפייה באחוזות שהוחרמו. הלגיונרים השתלטו על בית הספר היהודי וכפו על היהודים להעביר עצמות מבית העלמין הישן לחדש. סוחרים אמידים נעצרו ונאלצו למסור את רכושם, וחלקם נשלחו למחנה טרגו ז׳יו. שמונה צעירים שנעצרו באשמת קומוניזם הועברו בין ערים ועונו, עד ששוחררו בסוף 1940 בתשלום של קהילת גלאץ.

בליל 29 ביוני 1941 — בימי הפוגרום ביאשי, כשישים קילומטר צפונה — נלקחו נכבדי הקהילה כבני ערובה, באיום שיוצאו להורג אם ייפגע חייל רומני. ב־1 ביולי 1941 נכלאו כל הגברים היהודים עד גיל 60 בבית הכנסת; חלקם נשלחו לעבודת כפייה, ואחרים גורשו לשלוש אחוזות במחוז, והקהילה נדרשה לכלכל אותם. בספטמבר 1941 הגביל ראש העיר את גישת היהודים לשוק, ונכפה עליהם טלאי מזהה. לפי פנקס הקהילות, יהודים שמוצאם מבסרביה נשלחו למחנה בקרקל, וחלקם נהרגו בדרך; אחרים גורשו לטרנסניסטריה. כשש מאות יהודים מן הכפרים והאחוזות שבסביבה הועברו לעיר, וב־1942 חיו בה 3,824 יהודים. במחוז כולו הוחרמו מיהודים 462 בניינים, שמונה טחנות, אדמות, יערות וכרמים.

בפברואר 1944 הגיעו לווסלוי כשלוש מאות יתומים שהוחזרו מטרנסניסטריה, והם שוכנו בבית הכנסת. עם התקרבות החזית הועברו הילדים לבוזאו.

אחרי המלחמה והיום

ב־1947 חיו בווסלוי כ־3,200 יהודים, אבל ההגירה לישראל רוקנה את הקהילה במהירות: לפי היודאיקה ירד מספרם ל־2,400 ב־1950, וב־1960 נותרו כשבעים משפחות ובית כנסת אחד. כיום אין לווסלוי קהילה נפרדת ברשימת אנשי הקשר של הפדרציה. ברשימת בתי הכנסת של הפדרציה מופיע בית כנסת אחד בעיר, ברחוב גאורגה לאזאר 14 (Strada Gheorghe Lazăr 14), מן המאה ה־19, והוא אינו פעיל. לא מצאנו מקור עדכני שמתאר את מצבו של הבניין.

לפי סקר של פרויקט בתי העלמין של JewishGen משנת 2000, בית העלמין היהודי של העיר הוקם במאה ה־19, הקבורה האחרונה בו הייתה ב־1999, ורוב המצבות בו נפלו או נשברו; הכניסה אליו הייתה סגורה.

לביקור

• בית הכנסת: רחוב גאורגה לאזאר 14, לפי רשימת הפדרציה; אינו פעיל, ולא פורסמו שעות פתיחה.
• תיאום: לווסלוי אין קהילה רשומה בפדרציה; כדאי לפנות מראש לפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה או לקהילת בירלאד הסמוכה.
• בית העלמין: הכניסה בתיאום מראש בלבד.
• בסביבה: יאשי; בירלאד; חוּשי.