בתי הכנסת האחרים של קלוז׳: בעלי המלאכה, ״חברת ש״ס״ ומה שאבד

מי שמגיע היום לקלוז׳ מוצא בית כנסת פעיל אחד, ברחוב הוריה. אבל לפי עדותו של בן העיר בלה מילר בפרויקט Centropa, ערב המלחמה היו בעיר חמישה בתי כנסת גדולים ועוד 15–20 בתי תפילה — רובם של הקהילה האורתודוקסית, שהייתה הגדולה בעיר. שניים מהמבנים האלה שרדו ומצאו חיים חדשים: בית הכנסת של בעלי המלאכה ״פועלי צדק״, שהפך למרכז לאמנות עכשווית, ו״חברת ש״ס״, שבו שוכן היום מכון מחקר אוניברסיטאי לתולדות היהודים.

מפת התפילה של קולוז׳וואר

בית הכנסת הראשון של הקהילה נחנך ב־1851, ולצדו נבנו דירות למלמד, לרב ולשוחט; לפי מחקר שפרסם מוזיאון Muzeon, הוא הורחב ב־1896. אחרי הפילוג של 1868–1869 נשארה הקהילה הגדולה אורתודוקסית, ובמשך הזמן התפצלה לכמה קהילות משנה. ב־1875 נוסדה הקהילה החסידית ״בית אברהם״, שהתפללה בתחילה בחללים שכורים ובביתן של הפארק המרכזי, ואחר כך בנתה בית כנסת ברחוב מוריי (Malom utca). ב־1921 התארגנו החסידים בקהילה נפרדת בהנהגת זלמן לייב הלברשטאם. לצדם פעל בית התפילה של הקהילה הספרדית הקטנה.

בלה מילר מונה את הרחובות שבהם עמדו חמשת בתי הכנסת הגדולים: פאפ, מיקש קלמן, מאלום (מוריי), הוריה ובריציו. רק בית הכנסת ברחוב הוריה היה נאולוגי; האחרים היו אורתודוקסיים. בפרעות הסטודנטים של דצמבר 1927 נפרצו והוחרבו שישה בתי כנסת בעיר, לפי מברק של שגריר ארצות הברית בבוקרשט, ואחרי גירוש 1944 נותרו רובם בלי מתפללים.

״פועלי צדק״: בית הכנסת של בעלי המלאכה

ברחוב ג׳ורג׳ בריציו 16A, בעומק חצר ליד גדת נהר הסומש הקטן, עומד בית הכנסת לשעבר ״פועלי צדק״ (Poale Țedek). השם — ״עושי צדק״ — היה נפוץ באגודות של בעלי מלאכה יהודים במרכז אירופה, ולפי תיאור הפרויקט של קרן Tranzit בשנתון האדריכלות הרומני, את בית הכנסת בנתה ״אגודת בעלי המלאכה היהודים הקטנים״ בראשית המאה ה־20. אתר החדשות Actual de Cluj מתארך אותו דווקא ל־1875 ומייחס אותו לקהילה האורתודוקסית, כך שזמן הבנייה המדויק אינו ברור.

אחרי המלחמה ועזיבת רוב הקהילה יצא הבניין משימוש. בתקופה הקומוניסטית שימש מחסן והידרדר מאוד. בסתיו 1997 נכנסה אליו קבוצת אמנים והקימה את Casa Tranzit — מרכז עצמאי לאמנות ולמחשבה עכשווית, הוותיק מסוגו בעיר. הקרן מקיימת בו תערוכות, קונצרטים, הצגות וערבי קולנוע, וב־2022 ציינה 25 שנות פעילות. המבנה שומר על צורת בית הכנסת, והמבקר באירוע יכול עדיין לזהות את אולם התפילה.

״חברת ש״ס״ ומכון כרמלי

בית הכנסת ״חברת ש״ס״ (Șas Hevra) — על שם חברת לומדי התלמוד, שש״ס הוא ראשי התיבות של ״שישה סדרים״ — נבנה ב־1922 ברחוב קרויטורילור (Croitorilor, ״רחוב החייטים״). לפי Jewish Heritage Europe ואתר Philobiblon של אוניברסיטת באבש־בויאי, שוכן בו היום המכון ע״ש ד״ר משה כרמלי לתולדות העם היהודי והעברית, שנוסד באוקטובר 1990 כחלק מהפקולטה להיסטוריה ולפילוסופיה, והספרייה ללימודי יהדות שנפתחה ב־1999. כרמלי־וינברגר, הרב הנאולוגי של העיר בשנים 1934–1944, ביקר בקלוז׳ ב־1988 ותמך בהקמת המכון. ב־1999 דיווחה JTA שבמכון נרשמו 480 סטודנטים, רובם לא־יהודים.

מה שאבד

האנציקלופדיה יודאיקה מספרת שב־1970 עדיין התפללו יהודי קלוז׳ בשלושה בתי כנסת. אבל ב־1999 דיווחה JTA שבית התפילה היחיד שפעל היה חדר קטן בבניין מגורים, ושבליל שבת אחד התכנסו בו עשרה גברים בדיוק. בית הכנסת האורתודוקסי מ־1851 עומד עדיין, לפי בית התפוצות, אבל נשמרה בו רק החזית, ובתוכו משרדים של חברות מדיה. מצבם של בית הכנסת החסידי ברחוב מוריי ושל בית התפילה הספרדי לא ידוע לנו ממקור עדכני.

גם בניין הקהילה ברחוב טיפוגרפיי 25 אינו בית כנסת, אף שמקורות מסוימים מתארים אותו כך: לפי מחקר של Muzeon זהו בית המגורים והמשרדים של יצרן המלט שמואל פולאק מ־1892, שעבר לקהילה האורתודוקסית ושימש לסדנאות, למאפייה, לבית שחיטה ולאולם המועצה. בסוף 2026 עובר אליו מוזיאון Muzeon.

לביקור

שני המבנים נמצאים במרכז העיר, במרחק הליכה מבית הכנסת ברחוב הוריה. Casa Tranzit (רחוב ג׳ורג׳ בריציו 16A) פתוח לקהל בזמן אירועים; כדאי לבדוק את לוח האירועים של קרן Tranzit. את המבנה של ״חברת ש״ס״ ברחוב קרויטורילור אפשר לראות מבחוץ; ביקור בפנים — בתיאום עם המכון באוניברסיטת באבש־בויאי. לא מצאנו שעות פתיחה שפורסמו לאף אחד מהמבנים. לסיור מודרך באתרי המורשת היהודית בעיר פונים לקהילת יהודי קלוז׳ או לפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה.