המקדש הגדול של רדאוץ: שני מגדלים וקהילה בבוקובינה

שני מגדלים עם כיפות, בסגנון מורי, מעל רחוב שקט בעיירה בצפון רומניה: המקדש הגדול של רדאוץ (Rădăuți) נחנך בשנת 1883 לכבוד הקיסר פרנץ יוזף. בשנת 1930 היו יהודים כשליש מתושבי העיירה. היום חיים בה כמה עשרות יהודים, והמקדש המשוקם הוא המקום שבו הקהילה שלהם נזכרת.

עיירה של סוחרים ובעלי מלאכה

לפי פנקס הקהילות של יד ושם, כבר בתקופת השלטון המולדבי התארגנו יהודי רדאוץ ב״גילדה יהודית״ בראשות ״סטרוסטה״. אחרי שאוסטריה סיפחה את בוקובינה (1774–1777) הגיעו יהודים מגליציה. בית העלמין הראשון מתוארך ל-1820, ובית הכנסת הראשון ל-1830. בשנת 1859 הפכה הקהילה לעצמאית.

הקהילה גדלה מהר. במפקד 1880 נמנו 3,452 יהודים (30.9% מהתושבים), בשנת 1911 — 7,754, ובשנת 1930 — 5,647 (33.6%). ערב מלחמת העולם השנייה פעלו בעיירה 23 בתי כנסת ובתי תפילה. היו בה חסידי ויז׳ניץ (בית הגר), סדיגורה ובויאן.

הרבנים והתנועות

הרב הראשון של רדאוץ היה הרב הירש שפירא (נפטר ב-1881). אחריו כיהנו הרב יצחק קונשטט כרב ראשי (1883–1909), הרב יעקב הופמן (1912–1922) והרב שמשון שטיין (1930–1940 בקירוב). בשנת 1919 נוסדה בעיר תנועת ״השומר״, ובאותה שנה נפתחה גימנסיה עברית. השלטונות הרומניים סגרו אותה ב-1926.

מקדש לכבוד הקיסר

המקדש הגדול (Templul Mare) נבנה בסגנון מורי, עם שני מגדלים בעלי כיפות, ונחנך לכבוד הקיסר פרנץ יוזף הראשון. לפי פנקס הקהילות הוא נחנך ב-18 באוגוסט 1883, ובשנת 2013 הנפיקה רומניה בול לציון 130 שנה למבנה. ה-Times of Israel כתב שהוא נבנה בשנת 1879; ייתכן שזו שנת תחילת הבנייה.

אחרי שיקום מלא נחנך המקדש מחדש ביולי 2012. הוא משמש לתפילה ולאירועי תרבות, ויש בו תערוכה על תולדות יהודי העיירה. בניין אחר בעיירה, שהיה בית כנסת, משמש היום חנות לחלונות ודלתות, ועדיין רואים בו את ציורי התקרה.

אוקטובר 1941

ב-11 באוקטובר 1941 קיבלו יהודי רדאוץ הוראה לעזוב תוך 48 שעות. ב-12–13 באוקטובר הוסעו כ-6,000 מהם ברכבת למרקולשט שבבסרביה. לפי פנקס הקהילות, 90% מהם נרצחו. המשלוח האחרון, של כ-4,000 איש, יצא ב-13 באוקטובר לאטאקי. המספרים כוללים גם יהודים מהכפרים שמסביב. בשנת 1942 נשארו בעיירה 62 יהודים. בשנת 1947 חיו בה כ-6,000 יהודים, ובשנת 1962 כ-800.

ילדי רדאוץ

המשורר דן פגיס נולד ברדאוץ ב-16 באוקטובר 1930. בשנת 1941 גורש לטרנסניסטריה, ובשנת 1946 הגיע לארץ ישראל. בין שיריו על השואה: ״כתוב בעפרון בקרון החתום״. גם הצייר אביגדור אריכא נולד ברדאוץ לפי רוב המקורות (1929), שרד את טרנסניסטריה ועלה ב-1944. יש מקורות שממקמים את לידתו ליד צ׳רנוביץ.

בית העלמין

בית העלמין היהודי נמצא ברחוב שטפן צ׳ל מארה 131. לפי פרויקט התיעוד של יוצאי רדאוץ הוא נוסד בשנת 1831; בשנת 2005 צולמו בו כ-3,700 מצבות ב-26 חלקות. בסקר JewishGen נכתב שיש בו יותר מ-5,000 קברים ושחלק גדול מהמצבות נפל. מצבו משתנה מחלקה לחלקה. בבית העלמין נמצאת גם אנדרטה רגישה מתקופת השואה, קבר של סבון ״RIF״.

לביקור

המקדש הגדול עומד במרכז העיירה; הכתובת המצוינת במקורות היא רחוב 1 מאי 2, וכדאי לבדוק אותה במקום. את הביקור במקדש ובבית העלמין מתאמים עם הקהילה המקומית. רדאוץ נמצאת כ-19 ק״מ מסירט ובמרחק נסיעה קצר מסוצ׳אבה, והיא תחנה מרכזית במסלול המורשת של בוקובינה.