בית הכנסת האורתודוקסי הגדול של אורדיאה ובתי הכנסת שסביבו

ברחוב מיהאי ויטאזו, בלב מה שהיה ב־1944 הגטו של אורדיאה, עומד בית הכנסת האורתודוקסי הגדול. בחצרו פועל בית התפילה הקטן ״חברה ש״ס״ ועומדת אנדרטה לזכר המגורשים. אחרי תשע שנות שיקום נפתח בית הכנסת מחדש בספטמבר 2018.

הקהילה האורתודוקסית אחרי הפילוג

אחרי הפילוג של 1870 נותרו האורתודוקסים הקהילה הגדולה והמסורתית של העיר, בעוד שהנאולוגים בנו לעצמם את ״ציון״ על גדת הנהר. לפי הסקירה של Arhitectura 1906, את הקהילה האורתודוקסית הנהיג בשנים 1881–1898 איזידור אולמן. הוא ניהל את המשא ומתן שבסופו הועברה הקרקע לבית הכנסת ללא תמורה. הרב הראשון של הקהילה בבית הכנסת החדש היה הרב משה צבי פוקס, שכיהן עד 1911.

בית כנסת של תחרה, 1890

בית הכנסת נבנה ב־1890 לפי תוכניותיו של האדריכל נאנדור באך (Bach Nándor), והקבלן היה פרנץ קנאפ, קבלן מאורדיאה. האנציקלופדיה יודאיקה מתארכת את בית הכנסת ל־1891, כנראה לפי מועד השלמתו. הסגנון אקלקטי, עם עיטורים מוריים רבים. אתר התיירות של העיר מתאר את עיטורי ה״תחרה״ שלו ומונה אותו בין בתי הכנסת המעוטרים ביותר במונרכיה האוסטרו־הונגרית לשעבר.

האולם מוארך, ויציע הנשים מקיף אותו משלושה צדדים. לפי Arhitectura 1906, בית הכנסת תוכנן ל־600 גברים באולם ול־450 נשים ביציע, כ־1,050 מקומות בסך הכול.

1944: במרכז הגטו

במאי 1944 הקימו השלטונות ההונגריים סביב בית הכנסת את הגטו העירוני, 36 רחובות שהכניסה היחידה אליהם הייתה מרחוב מיהאי ויטאזו, לפי אתר התיירות של העיר. לפי דוח ועדת ויזל נכלאו בגטו כ־27,000 יהודים. בראש מועצת היהודים עמד שנדור לייטנר, ראש הקהילה האורתודוקסית. לפי ההיסטוריון אטילה גידו, אחרי הגירוש אספה פלוגת עבודה את הרהיטים, הבגדים והחפצים שנותרו בדירות הריקות, והם רוכזו בבית הכנסת, שהפך למחסן.

האנדרטה והחצר

בכיכר שלפני בית הכנסת עומדת האנדרטה למגורשי אורדיאה. ניצולים הקימו אותה ב־1946. ב־2003 שיפצה אותה הקהילה בסיוע קרן משפחת למפרט (Lempert), והוסיפה לוחות באנגלית, בעברית, ברומנית ובהונגרית. אתר התיירות של העיר מתאר את האנדרטה כעשויה שיש שחור ומקדישה לזכר בני הקהילה האורתודוקסית שנרצחו במחנות.

בחצר נמצא בית התפילה ״חברה ש״ס״ (Sas Chevra), שנבנה ב־1908 בתכנון לאיוש אינצה. לפי Tikvah, בשנות השיקום הוא שימש למניין היומי, וכיום הוא משמש למניין ולתפילות אחרות. באותה כתובת, רחוב מיהאי ויטאזו 4, נמצא גם משרד הקהילה היהודית של אורדיאה.

השיקום והפתיחה מחדש

עבודות השיקום החלו ב־2009 ונמשכו כתשע שנים. הן כללו חיזוק מבני, תאורה, ויטראז׳ים וצביעה. לפי Romania Insider, שציטט אתר חדשות מקומי, עלות העבודות הייתה כ־1.5 מיליון לאי (כ־322 אלף אירו). בית הכנסת נחנך מחדש בתחילת ספטמבר 2018, השני מבתי הכנסת של אורדיאה שהוחזרו למפת התיירות אחרי ציון. Arhitectura 1906 נותן את התאריך 4 בספטמבר 2018, ו־Romania Insider מדווח על 3 בספטמבר.

השימוש כיום מתואר במקורות באופן שונה. אתר התיירות של העיר מציג אותו כבית הכנסת הפעיל היחיד באורדיאה, שבו מתכנסת הקהילה לאזכרות ולשמחות משפחתיות. לפי Tikvah הוא משמש בעיקר באירועים מיוחדים, ואילו התפילה היומית מתקיימת בחברה ש״ס.

בתי הכנסת האחרים של העיר

לפי Digi24, באורדיאה יש יותר בתי כנסת מבכל עיר אחרת ברומניה. אלה העיקריים שעומדים עד היום:

• ציון, בית הכנסת הנאולוגי (1878), רחוב אינדפנדנצ׳יי 22: משוקם, משמש כמרכז תרבות.
• אחוות רעים, רחוב פרימריי 25: בית תפילה אורתודוקסי עמד במקום כבר ב־1870, והבניין הנוכחי נבנה בתכנון האדריכל אישטוואן פינטר. Arhitectura 1906 מתארך אותו ל־1926 ו־Tikvah ל־1928. בתקופה הקומוניסטית שימש מחסן ירקות, ומדצמבר 2018 שוכן בו המוזיאון לתולדות יהודי אורדיאה.
• פועלי צדק: נבנה בסביבות 1910 לבעלי מלאכה ביוזמת הרב בנימין פוקס. שימש שנים רבות כבית מלאכה, ולפי Tikvah הוא נטוש כיום.
• בית הכנסת של ויז׳ניץ: נבנה בידי נדבן עבור הרב ישראל הגר, שנמלט לאורדיאה ב־1915. ב־1944 שימש בית חולים של הגטו, וכיום הוא מחולק ליחידות מסחר.

שני בתי הכנסת הוותיקים, ״הישן״ (1803) ו״החדש״ (1851), נהרסו בתקופה הקומוניסטית, לפי Tikvah. לבית כנסת של ״אגודה״ בעיר לא מצאנו עדות במקורות שבדקנו.

לביקור

בית הכנסת נמצא ברחוב מיהאי ויטאזו 4 (Strada Mihai Viteazu 4), במרכז העיר, כמה דקות הליכה מבית הכנסת ציון. האנדרטה שבכיכר שלפניו נגישה תמיד, לפי Memorial Museums. את הכניסה לבית הכנסת ולחברה ש״ס מתאמים מראש עם הקהילה היהודית של אורדיאה, שמשרדה באותה כתובת, טלפון ‎0259-434-843 לפי אתר הפדרציה. לא מצאנו מקור רשמי לשעות פתיחה קבועות. כדאי לשלב בביקור את המוזיאון ברחוב פרימריי 25.