יהודי רגין: עיירת העצים על נהר המורש

רגין — זקסיש־רן (Sächsisch-Reen) בפי הסקסונים וסאסרגן (Szászrégen) בפי ההונגרים — היא עיירת עצים על מפגש נהרות מורש וגורגיו, כ־32 קילומטר מצפון לטרגו מורש. הקהילה האורתודוקסית והחסידית שקמה בה באמצע המאה ה־19 מנתה ערב השואה יותר מ־1,600 נפש. ב־4 ביוני 1944 נשלחו מהגטו שהוקם בבית חרושת ללבנים 3,149 יהודים מהעיר ומהסביבה לאושוויץ.

עיירה סקסונית על נהר המורש

רגין נזכרת לראשונה ב־1228, ובמשך מאות שנים ישבו בה סקסונים, רומנים והונגרים. היהודים לא היו רצויים בה. לפי האנציקלופדיה של ייוו״א, העדות הראשונה לנוכחות יהודית היא מראשית המאה ה־19, כשצובע בדים יהודי קיבל רשות לגור בעיר; האנציקלופדיה יודאיקה מקדימה את ראשית ההתיישבות לסוף המאה ה־18. קהילה מאורגנת קמה באמצע המאה ה־19 — ב־1849 לפי יודאיקה, ואחרי הסרת ההגבלות ב־1851 לפי ייוו״א — ורוב המתיישבים הגיעו מבוקובינה ומגליציה והביאו איתם השפעה חסידית חזקה.

לפי ייוו״א, ב־1852 שכרו 39 משפחות יהודיות בית תפילה, וב־1866, כשחיו בעיר 282 יהודים, ייסדו בית כנסת. אחר כך גדלה הקהילה במהירות: 394 יהודים ב־1891, כ־7% מהתושבים; 1,587 ב־1930, כ־16%; ו־1,653 ב־1941. היהודים עסקו במסחר, בתעשייה ובמלאכה, ובעיקר בענף העצים — חלקם החזיקו מנסרות. ב־1885 הפכה רגין למרכז המנהלי של הקהילות היהודיות הכפריות שבסביבה.

קהילה אורתודוקסית וחסידית

אחרי האמנציפציה של 1867 והקונגרס היהודי הכללי בהונגריה ב־1868–1869 בחרה הקהילה בזרם האורתודוקסי, ונשארה בו כל ימיה. הרב הראשון היה הלל פולק (Pollák), שהאנציקלופדיה יודאיקה מתארת כקרוב ברוחו לרב הלל ליכטנשטיין. אחריו כיהנו הרב משה דוד סופר והרב יוזף פרוינד (József Freund), שלמד בפרנקפורט ועמד בראש הקהילה מ־1907 ועד 1944. לצד בית הכנסת הגדול פעלו שני קלויזים, בתי תפילה שבהם התפללו החסידים בהנהגת רבנים משלהם.

ב־1874 נוסד בית ספר יסודי יהודי; הוא נסגר, אורגן מחדש ב־1910 ופעל עד ימי המלחמה. עד 1918 לימדו בו בהונגרית ואחר כך ברומנית. לפי יודאיקה, בכמה מהחדרים תרגמו את החומש לגרמנית ולא ליידיש, כדי שהילדים ילמדו את השפה. הקהילה החזיקה חברה קדישא וארגון סיוע לילדים עניים, ומ־1919 התפתחה בה פעילות ציונית ענפה; רבים מבני תנועות הנוער עלו לארץ ישראל.

1944: הגטו בבית החרושת ללבנים

בפרס וינה השני, באוגוסט 1940, עברה רגין עם צפון טרנסילבניה לשלטון הונגריה. לפי ייוו״א, באפריל 1944 מנתה הקהילה 1,682 נפש. אחרי הכיבוש הגרמני של הונגריה הפכה העיר לאחד מ־13 הגטאות המרכזיים בצפון טרנסילבניה. במאי 1944 רוכזו יהודי רגין והסביבה בבית חרושת ללבנים, מקום שלא נועד למגורי אדם. לגטו הובאו גם יהודים מהאזורים המזרחיים של מחוז מורש־טורדה ומחבל צ׳יק.

ז׳וז׳ה דיאמנטשטיין (Zsuzsa Diamantstein), שהגיעה לגטו מן האזור, סיפרה בראיון לארכיון ״סנטרופה״ שקבוצתה הובאה תחילה אל בית החרושת, ושבתי האיכרים לאורך הדרך אליו פונו כדי לשכן את העצורים: הנשים בחדרים, הגברים בעליות והצעירים במתבן. היא ועוד נערות צעירות נלקחו לעבודה במועדון הקצינים.

ב־4 ביוני 1944 יצא מרגין משלוח אחד לאושוויץ, ובו 3,149 יהודים מהעיר ומהסביבה — כך לפי ייוו״א ולפי פרויקט בתי העלמין של JewishGen. האנציקלופדיה יודאיקה מעריכה את מספר המגורשים בכ־6,000, ואת הפער בין המקורות לא הצלחנו ליישב. רוב המגורשים נרצחו עם הגעתם.

אחרי המלחמה

אחרי המלחמה בנו מחדש את הקהילה 820 ניצולים ויהודים שהגיעו מאזורים אחרים ברומניה. העלייה לישראל וההגירה דילדלו אותה בהדרגה: ב־1971 נותרו בעיר 20–25 משפחות, ובראשית המאה ה־21 לא יותר מעשרה יהודים. יהודי רגין משתייכים היום לקהילת טרגו מורש.

בית הכנסת הגדול עדיין עומד, אבל כבר אינו בית תפילה. בתצלומים שמביא אתר JBAT של מכון ליאו בק נראה הבניין לשעבר, לא הרחק מהכנסייה הגרמנית שבהמשך הרחוב, ובתוכו דוכנים של סוחרים קטנים ושטחי מסחר. לא מצאנו מקור מהימן שמציין את כתובתו המדויקת או את מעמדו החוקי.

בית העלמין

בית העלמין היהודי נמצא ברחוב צרבולוי 35 (Strada Cerbului 35). לפי סקר פרויקט בתי העלמין של JewishGen משנת 2000, הוא נוסד במאה ה־19, מוקף חומת בנייה עם שער נעול, ויש בו בין 500 ל־5,000 מצבות משיש ומגרניט, עם כתובות בעברית, בהונגרית וברומנית — רבות מהן מעוטרות בתבליטים, בפורטרטים ובגדרות ברזל. בבית העלמין אוהל של רב ואנדרטה לזכר השואה. ב־2000 שיקמו יהודים מחו״ל את המצבות, את השער ואת החומה.

בבית העלמין קבור גם הרב הלל פולק. באפריל 2026, אחרי שהוא חולל, סיפר בני גנץ שפולק הוא סבא־רבא שלו ושקרובי משפחה נוספים שלו קבורים במקום. בלילה שבין 11 ל־12 באפריל 2026 הופלו 14 מצבות, לפי משטרת רומניה, והמשטרה פתחה בחקירה פלילית. לפי מריוס גלר, יליד רגין, היה זה החילול השלישי בתוך תשע שנים: באוקטובר 2017 הזיזו קטינים עשר מצבות, ובפסח 2023 חוללו 20 קברים נוספים.

לביקור

• בית העלמין — רחוב צרבולוי 35; השער נעול, ויש לתאם מראש.
• בית הכנסת לשעבר — היום שטח מסחרי; אפשר לראות אותו מבחוץ.
• קהילת טרגו מורש — רחוב אורל פילימון 23 (Strada Aurel Filimon 23), טרגו מורש; לפי אתר הפדרציה טלפון ‎0265-266-455.

לא מצאנו שעות פתיחה שפורסמו במקור מהימן. את הביקור בבית העלמין כדאי לתאם מראש עם קהילת טרגו מורש, שאליה משתייכים יהודי רגין. בעיר אין מסעדה כשרה, וכדאי להצטייד מראש.