יהודי טורנו סברין: ספרדים ואשכנזים בנמל על הדנובה

דרובטה־טורנו סברין (Drobeta-Turnu Severin), עיר נמל על הדנובה במערב אולטניה, נוסדה מחדש ב־1833, ובמהלך המאה ה־19 צמחה בה קהילה יהודית של שני מנהגים: ספרדים שהגיעו מערי הבלקן ואשכנזים מרומניה ומאוסטרו־הונגריה. מה שנשאר ממנה הוא בית כנסת מ־1881 שהפך למשרד נוטריון, ובית עלמין המחולק לחלקה ספרדית ולחלקה אשכנזית, ובו אנדרטה לקורבנות השואה.

עיר חדשה על הדנובה

סברין המודרנית נבנתה בשנות ה־30 של המאה ה־19 ליד שרידי העיר הרומית דרובטה, כנמל של ולאכיה על הדנובה. לפי תחקיר של העיתון ״אדבארול״ מ־2013, כבר לפני ייסוד העיר חיו בצ׳רנץ (Cerneți) הסמוכה, מרכז המחוז הישן, כ־12 משפחות יהודיות, בלי ארגון דתי ובלי בית ספר. כתבה קודמת באותו עיתון, מ־2009, מונה כ־15 יהודים בסברין עם ייסודה ב־1833.

עם צמיחת הנמל הגיעו לעיר, לפי ״אדבארול״, יהודים ספרדים רבים מערי הבלקן, ולצדם יהודים בני מנהג אשכנז מאזורים אחרים ברומניה ומאוסטרו־הונגריה. מוסדות הקהילה הדתיים נוסדו, לפי העיתון, רק אחרי מלחמת 1877–1878, כשנפתחה בפני היהודים ברומניה הדרך להתאזרחות.

שני מנהגים, שתי קהילות

הספרדים והאשכנזים בסברין שמרו על נפרדות גם אחרי שנבנה בית הכנסת. ״אדבארול״ מביא נתונים ממפקד קהילתי שאת שנתו אינו מציין: בקהילה הספרדית 64 משפחות, ובהן 64 גברים, 78 נשים (כולל אלמנות), 40 בנות ו־17 ילדים; בקהילה האשכנזית 82 חברים משלמי מסים, ו־176 נפש בסך הכול.

במפקד 1899 נמנו בעיר 815 יהודים, לפי ״אדבארול״ ולפי סקר בתי העלמין של JewishGen. רובם עסקו במסחר, והקהילה הותירה את חותמה גם בנוף העירוני: את הבניין שבו שוכן היום מוזיאון האמנות של העיר בנתה, לפי אגודת Pro-Mehedinți, משפחת סבטאי (Sabetay), ו״אדבארול״ מציין שזו הייתה משפחה יהודית.

בית הכנסת מ־1881

ב־7 ביוני 1881 ביקשה הקהילה בת המנהג הגרמני (האשכנזי), באמצעות נציגיה איגנאט סורונגר (Ignat Sorunger) ויעקב וייס (Iacob Weiss), היתר לבנות בית כנסת על מגרש מס׳ 217 במרכז העיר, לפי המסמכים שמביא ״אדבארול״. לבניין חזית נאו־גותית עם אפריז של חלונות משולשים בסגנון נאו־רומנסקי. בפנים אולם בזיליקלי בן שלוש שורות, תקרת קורות מעוטרת בסגנון נאו־רנסנס, וגומחה חצי־עגולה לארון הקודש.

לפי אותה כתבה, הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה מכרה את הבניין, כמה שנים לפני 2013, למשפחה פרטית, ומאז פועל בו משרד נוטריון ועורכי דין. הכתבה מ־2009 מייחסת דווקא לבית הכנסת הספרדי את ההסבה למשרד נוטריון, וסקר הוועדה האמריקנית לשימור מורשת בחו״ל (2010) מונה בעיר שני בנייני בתי כנסת לשעבר שעדיין עומדים. לא מצאנו מקור שמכריע איזה משני הבניינים הוא בית הנוטריון, ושני הבניינים אינם מופיעים ברשימת בתי הכנסת של הפדרציה.

דעיכה ושנות המלחמה

אחרי 1900 החלה דעיכה מספרית. ״אדבארול״ מביא 531 יהודים ב־1929, וסקר JewishGen מביא 388 במפקד 1930. המקורות אינם מסבירים את הפער.

סברין נשארה בשנות מלחמת העולם השנייה בתחומי רומניה הישנה (הרגאט). יהודיה לא גורשו לגטאות או לאושוויץ, אבל היו נתונים לחקיקה האנטישמית של משטר אנטונסקו. לפי הדוח הסופי של הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה (״ועדת ויזל״), תהליך ״הרומניזציה״ החל בהפקעת רכוש יהודי, 84,042 יהודים בני 18 עד 50 נרשמו לעבודת כפייה, והתוכנית לגרש את יהודי הרגאט ודרום טרנסילבניה למחנה ההשמדה בלז׳ץ, שהמשטר הסכים לה בקיץ 1942, לא יצאה לפועל. ״אדבארול״ מתאר את שנות המלחמה בסברין כתקופה של מחנות, עבודת כפייה והשפלה.

אחרי המלחמה

אחרי המלחמה עזבו רוב היהודים, רובם לישראל. לפי ״אדבארול״ נותרו בעיר 58 יהודים ב־1966, וב־2009 שניים בלבד; אחד מהם, יוסיף לזר בן ה־86, טיפל בבית העלמין. לפי נתוני הסטטיסטיקה של מחוז מהדינץ שהביא העיתון ב־2013, חיו במחוז כולו כ־11 יהודים, ומאז 1996 הקהילה כבר לא נרשמה רשמית. לפי רשימת בתי העלמין של הפדרציה, סברין שייכת היום לקהילת יהודי קראיובה.

בית העלמין

בית העלמין היהודי הוקם במחצית השנייה של המאה ה־19. לפי סקר JewishGen משנת 2001, המצבה הקדומה הידועה בו היא מ־1870, והקבורה האחרונה הידועה הייתה ב־1989. הוא משתרע על כ־220 על 70 מטר, ונותרו בו בין 100 ל־500 מצבות בכתובות בעברית, בגרמנית, ברומנית ובהונגרית. ״אדבארול״ מתאר אותו כמחולק לשני חלקים, ספרדי ואשכנזי, שביניהם שער אבן גדול ועליו מגן דוד. לפי העיתון עומדת בו אנדרטה לקורבנות השואה, ויש בו אנדרטאות קבורה ייחודיות ומצבות שיש שחור מראשית המאה ה־20.

מצבו של המקום קשה. כבר ב־2001 נרשמו בסקר ונדליזם תכוף ומצבות רבות שבורות או מוטות, וב־2013 דיווח ״אדבארול״ על מצבות שנעקרו בידי גונבי מתכת ועל גדרות שנעלמו. העירייה טענה אז שאינה יכולה לנקות את המקום, משום שפעולה כזאת עלולה להתפרש כפגיעה בקניין.

לביקור

• בית העלמין היהודי: מופיע ברשימת בתי העלמין של הפדרציה (2007), בלי כתובת. את המיקום ואת הגישה יש לברר מראש.
• בית הכנסת לשעבר: הבניין מ־1881 משמש משרד פרטי, ואפשר לראות אותו מבחוץ בלבד. הוא אינו ברשימת בתי הכנסת של הפדרציה, ולכן כדאי לברר את מיקומו מול הקהילה.
• תיאום: קהילת יהודי קראיובה, Strada Horezului 5, לפי הפדרציה. לא פורסמו שעות.
• בסביבה: אורשובה ובית העלמין שלה, במעלה הדנובה; קראיובה; קרנסבש.