בית ישראל בבראשוב: בית הכנסת של באומהורן ברחוב פוארטה שקיי

ברחוב פוארטה שקיי, מאחורי חזית רחוב רגילה, עומד בית הכנסת היחיד שעדיין פועל בבראשוב. הוא נבנה בשנים 1899–1901 לפי תוכניות של ליפוט באומהורן, נפגע בידי הלגיונרים בנובמבר 1940, שוקם אחרי המלחמה ושוב לקראת יום הולדתו המאה, ומאז אוקטובר 2014 הוא נקרא ״בית ישראל״.

קהילה צעירה בעיר של הסקסונים

בראשוב, ״קרונשטט״ של הסקסונים ו״ברשו״ של ההונגרים, הייתה במשך מאות שנים עיר סגורה בפני יהודים. סוחרים יהודים עברו בה כבר במאה ה־15, אבל לפי האנציקלופדיה יודאיקה רק בשנת 1826 הותר לכמה משפחות להשתקע בה דרך קבע, ובשנת 1828 הן קיבלו את הזכות להתארגן כקהילה. הקהילה גדלה לאט: 103 נפשות בשנת 1865 ו־1,198 בשנת 1900. מסוף המאה ה־19 היו בעיר שתי קהילות, אחת ניאולוגית ואחת אורתודוקסית, ובית הכנסת ברחוב פוארטה שקיי הוא בית הכנסת של הקהילה הניאולוגית, שהייתה הגדולה מבין השתיים.

האדריכל של בתי הכנסת הגדולים

את התוכניות הכין ליפוט (לאופולד) באומהורן (1860–1932), האדריכל ההונגרי שהסקר הבינלאומי של מונומנטים יהודיים (ISJM) מכנה ״אדריכל בתי הכנסת הפורה ביותר באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה״. בין עבודותיו בתי הכנסת הגדולים של סגד ושל סובוטיצה ובית הכנסת בשכונת פבריק בטימישוארה. הבנייה בבראשוב נמשכה משנת 1898 או 1899 ועד 1901. לפי ANU – מוזיאון העם היהודי, היא עלתה 1.2 מיליון כתרים.

אתר הקהילה מתאר את המבנה כבזיליקה בת שלוש סְפִינות בסגנון מורי, עם יסודות גותיים ורומנסקיים. שטחו 657 מ״ר. מקורות אחרים מגדירים את הסגנון ניאו־גותי עם יסודות מוריים. הבניין עומד בעומק החצר ולא בחזית הרחוב, כמו בתי כנסת רבים בערי טרנסילבניה. בית הכנסת נחנך ב־20 באוגוסט 1901 בידי הרב לודוביק פאפ־רוזנברג.

נובמבר 1940 ושנות המלחמה

בספטמבר 1940 עלה לשלטון ברומניה ״המדינה הלגיונרית״ של אנטונסקו ומשמר הברזל. בנובמבר 1940 פרצו לגיונרים לבית הכנסת והשחיתו את ציודו. ANU ומקורות נוספים מציינים שעוגב הכנסייה והוויטראז׳ים נופצו. עד 1944 שימש הבניין כאולם התעמלות; מקור אחד מתאר אותו בתקופה זו כמחסן.

יהודי בראשוב לא גורשו למחנות, בשונה מיהודי צפון טרנסילבניה שהייתה בשליטה הונגרית ומיהודי בוקובינה ובסרביה. ובכל זאת, לפי האנציקלופדיה יודאיקה, החרים משטר אנטונסקו את מבני הקהילה וחלק גדול מהרכוש היהודי, והגברים גויסו לפלוגות עבודה. אתר הקהילה מוסיף שהילדים היהודים הורחקו מבתי הספר. בשנת 1941 הוחרב גם בית הכנסת האורתודוקסי שברחוב קסטלולוי.

אחרי המלחמה: שיקום, איחוד והגירה

אחרי 1944 שוקם בית הכנסת. לפי ANU, חברי הקהילה מימנו את העבודות וביצעו אותן בעצמם בהנהגת ראש הקהילה אלדאר ציטרום, ובחצר נוספו מטבח כשר ובית אבות. בשנת 1949, עם ארגון הקהילות מחדש תחת השלטון הקומוניסטי, אוחדו שתי הקהילות לקהילה אחת עם מחלקה אורתודוקסית, ובית הכנסת הניאולוגי נעשה בית הכנסת של כל יהודי העיר.

בשנות הקומוניזם התרוקנה הקהילה בגלי עלייה והגירה, בשנים 1951, 1956 ו־1964 ובשנות ה־70 וה־80. בשנת 1956 נמנו בעיר 1,759 יהודים. רעידת האדמה של מרץ 1977 פגעה בבניין, ולפי ANU פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה סייעה בשיקומו.

מאה שנה ו״בית ישראל״

לקראת יום הולדתו המאה עבר בית הכנסת שיפוץ, ובספטמבר 2001 הוא נחנך מחדש. בשנת 2004 נכלל ברשימת המונומנטים ההיסטוריים של מחוז בראשוב, בשם ״Sinagoga neologă״ ובקוד BV-II-m-B-11515. לפי Interreg Danube, באוקטובר 2014 קיבל בית הכנסת את השם ״בית ישראל״.

היום בית הכנסת משמש לתפילה, ובחצר שלו פועלים מטה הקהילה, מסעדה כשרה, מרפאה ושירות סיוע בבית לקשישים. לפי מפקד 2011 חיו בבראשוב 281 יהודים, רובם מבוגרים. בראש הקהילה עומד המהנדס טיבריו רוט, יותר מ־27 שנה, ואתר הקהילה מציין את הרב צביקה כפיר כרב הקהילה.

מה רואים

• את החזית ואת המבנה הבזיליקלי בעומק החצר, עם חלונות קשתיים ועיטורים בסגנון מורי.
• את האולם הפנימי בן שלוש הספינות, עם עזרות נשים מעל הספינות הצדדיות.
• את החצר, ששוב משמשת מרכז לחיי הקהילה: המשרדים, המסעדה הכשרה והשירותים לקשישים.

לביקור

בית הכנסת נמצא בעיר העתיקה, כמה דקות הליכה מכיכר המועצה (Piața Sfatului) ומהכנסייה השחורה. הכניסה דרך החצר. מטה הקהילה רשום בכתובת Strada Poarta Șchei 27, ובחלק מהמקורות מופיע מספר 29. משרד הקהילה: ‎+40 757 570 803. מדריכים מקוונים מציינים שבית הכנסת פתוח לביקורים בימי חול ושנגבה דמי כניסה. שעות ומחירים מעודכנים לא פורסמו באתר הקהילה, ולכן כדאי לתאם את הביקור מראש עם משרד הקהילה. בשבתות ובחגים זהו בית כנסת פעיל.