ההיכל הכוראלי: בית כנסת וינאי שנולד מתוך מהומות 1866

בקיץ 1866, כשבית הכנסת ברחוב Sfânta Vineri עוד עמד בפיגומים, פרץ אספסוף לאתר הבנייה וגרם לו נזק כבד. כעבור שנה נחנך שם היכל שתוכנן כמעט כהעתק של בית כנסת וינאי מפורסם — ומאז הוא בית הכנסת הראשי של יהדות בוקרשט.

בית כנסת וינאי בלב בוקרשט

הרעיון נולד באמצע המאה ה־19, בחוגים יהודיים בבוקרשט שביקשו בית תפילה ייצוגי בנוסח בירות מרכז אירופה. לפי פורטל עיריית בוקרשט, הקהילה רכשה את המגרש ב־1857 ובאותה שנה הוכנה תוכנית ראשונה בסגנון גותי; את הרעיון עצמו מייחס הפורטל ליצחק לייב וינברג. התוכנית נגנזה לכמה שנים, וב־1864 חזר המיזם לחיים בידי אגודה לבניין ההיכל בראשות הבנקאי יעקב לבל (Iacob Loebel).

את התוכנית החדשה הכינו האדריכלים הווינאים I. Enderle וגוסטב פרייוואלד (Gustav Freiwald), ואבן הפינה הונחה ב־21 ביולי 1864. הדגם היה ה־Leopoldstädter Tempel ברחוב Tempelgasse בווינה, שנחנך ב־1858. בווינה עצמה המקור כבר איננו: הנאצים החריבו אותו. כך שומר ההיכל בבוקרשט את צורתו של בית כנסת שאבד.

אש, מהומות וחנוכה ב־1867

הבנייה התקדמה מהר, ובתחילת 1866 הייתה כמעט גמורה. אבל אותו קיץ התנהל ברומניה ויכוח ציבורי סוער על מעמדם המשפטי של היהודים, במסגרת ניסוח החוקה החדשה. לפי האנציקלופדיה יודאיקה, אספסוף שיצא לרחובות במהלך הדיון הרס את ״היכל המקהלה״ שעוד היה בבנייה; פורטל העירייה מתאר הצתה של המבנה ביוני 1866.

הקהילה שיקמה את הנזק, ולפי פורטל העירייה נחנך ההיכל רשמית ב־6 ביולי 1867, בטקס שבראשו עמד הרב אנטואן לוי. המקורות חלוקים בתאריכים: Jewish Heritage Europe נותן 1864–1865 לבנייה, האנציקלופדיה יודאיקה ורשימת בתי הכנסת של FCER נוקבות ב־1866 כשנת ההשלמה, ופורטל העירייה ב־1867 כשנת החנוכה. נראה שההבדל הוא בין סיום הבנייה, השיקום אחרי המהומות והטקס עצמו.

מה פירוש ״כוראלי״

השם מסגיר את המהפכה הקטנה שגילם הבניין. בית כנסת ״כוראלי״ במרכז אירופה של המאה ה־19 פירושו תפילה בנוסח אשכנז, אבל עם חזן ומקהלה, דרשה בשפת המדינה, סדר וטקסיות שהושאלו מבתי הכנסת ״המתוקנים״ של וינה וברלין. זה לא היה רפורמה במובן הגרמני הרדיקלי, אלא דרך ביניים שנועדה לקרב את הדור המשכיל בלי לנתק אותו מן המסורת. לפי האנציקלופדיה יודאיקה הפך ההיכל למרכז של היהדות ״המתקדמת״ בבוקרשט.

הוויכוח הזה הוא גם המפתח להבדל בינו לבין שכניו. במרחק הליכה עומד בית הכנסת הגדול, שהקימו יהודים יוצאי פולין שנאחזו בנוסח המסורתי — סיפור שמסופר בכתבה נפרדת. המקהלה של ההיכל קיימת עד היום: באירוע ״בתי כנסת פתוחים״ של הקהילה באוקטובר 2025 היא הופיעה ברסיטל.

לבנים, קשתות וגלריה שנייה

ההיכל בנוי לבנים בסגנון התחייה המורית, על שטח של כ־448 מ״ר. החזית עם הקשתות, העיטורים הגאומטריים והצריחים הקטנים היא פרשנות אירופית של המאה ה־19 לסגנון שנחשב אז ״מזרחי״ ולכן הולם לבית כנסת — לא העתקה של אדריכלות מזרח־תיכונית. כדאי לשים לב לניגוד בין החזית המפוארת לבין הרחוב הצר שבו היא עומדת.

הבניין המשיך לגדול עם הקהילה. לפי פורטל העירייה ו־FCER נוספו ב־1892 תומכות חיצוניות וקומת גלריה שנייה בפנים. ב־1932 הורחב המבנה ונבנה אגף חדש, בתכנון האדריכלים יוליו לאונאנו (Iuliu Leoneanu) וגריגורה הירש (Grigore Hirș): באגף זה אולם קבלת פנים בקומת הקרקע, ובקומה העליונה מוזיאון, ארכיון וספרייה. ב־1934 נוספו מדרגות לקומה הראשונה.

ינואר 1941 ושנות השיקום

במרד הלגיונרים, בין 21 ל־23 בינואר 1941, נרצחו בבוקרשט 125 יהודים ונבזזו חנויות, בתים ובתי כנסת (האנציקלופדיה יודאיקה). ההיכל הכוראלי הושחת בידי הלגיונרים ונדרש לתיקונים נרחבים; את סיפור הפוגרום והזיכרון שלו מציג היום בית הכנסת הגדול. ב־1945 שיפץ לאונאנו את הבניין כולו, בחומרים צנועים מן המקור, כמתבקש ממציאות שלאחר המלחמה. בחצר ניצבת אנדרטה לזכר הקדושים של שנות 1940–1945.

שיקום מקיף בוצע בין 2007 ל־2015: חיזוק מבני, שימור ושחזור, בהובלת האדריכל ניקולאה ולדסקו (Niculae Vlădescu) לפי פורטל העירייה. בסופו חזר האולם הגדול לפעילות.

הבמה של הרב משה רוזן

בעשורים הקומוניסטיים היה ההיכל הכוראלי הבמה של הרב הראשי ד״ר משה (דוד משה) רוזן. רוזן, יליד מוינשט שבמולדובה (1912), נבחר לרב הראשי של רומניה ב־1948, אחרי שקודמו הרב אלכסנדר שפרן עזב את המדינה. מ־1957 היה חבר באספה הלאומית הגדולה, ובשנות השישים נעשה גם נשיא פדרציית הקהילות היהודיות; הוא כיהן בשני התפקידים עד מותו במאי 1994. ב־1956 ייסד את ״כתב העת של יהדות רומניה הדתית״, דו־שבועון שיצא ברומנית, בעברית וביידיש.

רוזן ניהל משא ומתן מתמיד עם משטר צ׳אושסקו. בתקופתו פעלו בקהילה כיתות תלמוד תורה, מקהלות, מסעדות כשרות ובתי עלמין, ובאותן שנים עלו לישראל מאות אלפי יהודים. חוברת קהילתית מ־1978 מציגה את גולדה מאיר, מנחם בגין ויצחק נבון בביקור בהיכל הכוראלי. מבקריו האשימו אותו בשיתוף פעולה עם השלטון; תומכיו ראו בו את מי שהחזיק בחיים את הקהילה. ב־1978 ייסד גם את המוזיאון לתולדות יהודי רומניה בבית הכנסת של החייטים, שסיפורו מסופר בכתבה נפרדת.

לביקור

ההיכל נמצא ב־Strada Sfânta Vineri 9–11, ליד Piața Unirii, והוא בית הכנסת הראשי של קהילת בוקרשט וחלק ממתחם הקהילה. זהו בית כנסת פעיל, לא אתר תיירות עם שעות קבועות. לא מצאנו שעות ביקור עדכניות ממקור רשמי, ולכן את הביקור יש לתאם מראש עם הקהילה היהודית בבוקרשט או עם FCER. הקהילה פותחת את ההיכל לקהל הרחב באירועים מיוחדים, כמו ״בתי כנסת פתוחים״.

• מה לראות: החזית המורית, ארון הקודש והבימה, שתי קומות הגלריות והאנדרטה בחצר.
• בכבוד: לבוש צנוע וכיסוי ראש לגברים. בשבת ובחגים מגיעים לתפילה, לא לסיור.
• בסביבה: בית הכנסת הגדול ברחוב Vasile Adamache והמוזיאון היהודי ברחוב Mămulari, שניהם במרחק הליכה קצר.