רחוב שנמחק, בית כנסת שנעלם: המלבי״ם של בוקרשט

ברחוב קטן בשם Bravilor, בלב הרובע היהודי הישן של בוקרשט, עמד במשך יותר ממאה ועשרים שנה בית כנסת שנשא את שמו של אחד מגדולי פרשני המקרא. הוא שרד מהומות, מלחמה ורעידת אדמה — ולא שרד את הבולדוזרים של צ׳אושסקו. היום אין בכתובת שלו אפילו רחוב.

רחוב Bravilor מספר 4: בית כנסת בלב הרובע

בית הכנסת המלבי״ם עמד ב־Strada Bravilor 4, ברובע היהודי שהשתרע בין Calea Văcărești ל־Calea Dudești, בקרבת כיכר Cauzași שאיננה קיימת עוד. זה היה אזור צפוף של בתי מלאכה, חנויות קטנות ועשרות בתי תפילה, וכמה מהם עמדו במרחק דקות הליכה זה מזה. מקורות רומניים מתארים את המלבי״ם כמרכז רוחני חשוב של יהודי רומניה, ויש המכנים אותו בית הכנסת האורתודוקסי הגדול במדינה.

הכתובת עצמה גורמת לבלבול לא מעט: בכמה תיאורים מופיע רחוב Mămulari, אבל שם עמדו בתי כנסת אחרים — בית הכנסת של א״ב זיסו (Mămulari 8) ובית הכנסת אחדות הקודש (Mămulari 13). המקורות שבדקנו, ובהם רדיו רומניה הבינלאומי והמגזין ההיסטורי Historia, ממקמים את המלבי״ם ברחוב Bravilor 4.

1864: בית כנסת על שם רב שנאלץ לעזוב

לפי רדיו רומניה הבינלאומי ו־Historia, בית הכנסת הוקם בשנת 1864 ביוזמתו של הרב מאיר לייבוש וייסר, המלבי״ם (1809–1879), שכיהן אז כרבה הראשי של בוקרשט ורומניה. זו שנה טעונה: באותו אביב נעצר הרב וגורש מן הארץ, אחרי מאבק ממושך עם חוגי המתקדמים בקהילה. כך נקשר שמו לבית כנסת שהוא עצמו כמעט לא זכה להתפלל בו. על כהונתו, על המחלוקת ועל הגירוש — ראו את הכתבה הנפרדת על המלבי״ם בבוקרשט.

בית הכנסת נשא את השם כמעין הצהרה: בעיר שבה נבנה באותן שנים בית הכנסת הכוראלי, עם מקהלה ועוגב, המלבי״ם נשאר כתובת לציבור האורתודוקסי שראה ברב המגורש סמל של נאמנות למסורת.

1912: מבנה חדש ברובע משתנה

ב־1912 נבנה בית הכנסת מחדש, כך לפי רדיו רומניה הבינלאומי. הבניין החדש היה מבנה לבנים, ובתצלומים מתחילת המאה העשרים נראית חזית מרשימה עם חלונות קשתיים, שבלטה בין הבתים הנמוכים של הרחוב. מעבר לתפילה, שירת המקום קהילה שלמה: לימוד, שמחות ומפגש של יהודי הרובע.

ינואר 1941: הפוגרום הלגיונרי

בין 21 ל־23 בינואר 1941, במהלך מרד הלגיונרים של משמר הברזל נגד יון אנטונסקו, התחולל בבוקרשט פוגרום אכזרי ביהודי העיר. לפי הדו״ח הסופי של הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה (ועדת ויזל), נרצחו בו 125 יהודים. בית הכנסת הספרדי הגדול, כהאל גרנדה, הוצת ונשרף כליל, ובתי כנסת רבים אחרים נבזזו וחוללו. גם בית הכנסת המלבי״ם הושחת בידי הלגיונרים — והמשיך לפעול אחרי המלחמה, כשהקהילה המדולדלת חזרה אליו.

מרעידת האדמה אל הבולדוזרים

רעידת האדמה הקשה של מרץ 1977 פגעה גם בבית הכנסת. אבל המכה הסופית באה מתוכנית ה״סיסטמטיזציה״ של ניקולאה צ׳אושסקו בשנות השמונים: לצורך הקמת בית העם (היום ארמון הפרלמנט) והשדרה המונומנטלית ״ניצחון הסוציאליזם״ — כיום Bulevardul Unirii — נמחקו רחובות שלמים של הרובע היהודי והרובעים הסמוכים. בית הכנסת המלבי״ם עמד בדיוק בתוואי.

על שנת ההריסה המקורות חלוקים: רדיו רומניה הבינלאומי ו־Historia נוקבים ב־1986, ואילו מקורות אחרים מציינים את 1987. הוא לא היה לבד: בית הכנסת של זיסו ברחוב Mămulari נהרס ב־1986 כדי לפנות מקום להאלה אוניריי (Hala Unirii) החדשה, ובית הכנסת הספרדי הקטן (קהל צ׳יקו) ובית הכנסת ״אור חדש״ נהרסו ב־1987. בתוך שנים ספורות נעלם כמעט כל הנוף הבנוי של יהדות בוקרשט הישנה.

לביקור

אין מה לבקר בכתובת: רחוב Bravilor עצמו נמחק מן המפה, ובמקום עוברים היום השדרות והבלוקים של ״המרכז האזרחי״ שבנה צ׳אושסקו, באזור Bulevardul Unirii ומזרחית לכיכר האיחוד (Piața Unirii). זוהי נקודת זיכרון ולא אתר.

מי שרוצה לראות מה שרד מן העולם הזה ימצא, במרחק הליכה, את בתי הכנסת שנותרו ברובע:

• בית הכנסת הכוראלי — בית הכנסת המרכזי הפעיל של העיר, שסיפורו קשור במחלוקת של המלבי״ם.
• בית הכנסת הגדול — בית הכנסת האשכנזי מן המאה התשע־עשרה, היום גם מוזיאון לזכר השואה.
• בית הכנסת אחדות הקודש — שבו שוכן המוזיאון היהודי של רומניה.

שעות הפתיחה משתנות; מומלץ לתאם ביקור מראש עם פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה (FCER).