בית הכנסת הגדול: מבית התפילה של יהודי פולין לאתר זיכרון לשואה

מבחוץ זהו בניין צנוע, מוסתר מאחורי בלוקי מגורים בני עשר קומות. מבפנים נפתח אולם תפילה עטור ציורי קיר ותקרה מ־1936 — ובו, מאז ראשית שנות התשעים, התערוכה לזכר קורבנות השואה של יהודי רומניה.

״הלֶהִים״: יהודי פולין של בוקרשט

ברומנית של המאה ה־19 כונו יהודים יוצאי פולין ״לֶהִים״ (leși), ובבוקרשט הם היו קהילה בפני עצמה: אשכנזים שהגיעו מצפון והביאו איתם את נוסח התפילה ואת המנהגים של ארץ מוצאם. לפי Jewish Heritage Europe ודו״ח של יד ושם, הקהילה האשכנזית ייסדה את בית הכנסת ב־1845. הבנייה עצמה נעשתה ב־1846–1847; ברשימת בתי הכנסת של FCER ובאתר עיריית סקטור 3 מופיעה השנה 1846.

לפי כתבה בעיתון Jurnalul, במקום עמדו קודם ארבעה בתי תפילה קטנים של אגודות בעלי מלאכה. כתבה מקומית באתר B365 מוסיפה שבית הכנסת נחנך בידי הרב הראשי משולם זלמן פרנקל והרב זלמן באראב. השם ״הגדול״ ניתן לו משום שבמשך שנים רבות היה בית התפילה הגדול ביותר של יהודי העיר, כך לפי עיריית סקטור 3. כשעשרים שנה אחר כך קם בקרבת מקום ההיכל הכוראלי, בית הכנסת של המודרניזטורים, והניגוד בין שני הבניינים שיקף את הוויכוח שחצה את הקהילה.

בניין שנבנה בשכבות

החזית הפשוטה מטעה: הבניין שעומד היום הוא תוצאה של שינויים רבים בארבעת העשורים הראשונים של המאה ה־20. ב־1903 קיבל את צורתו הנוכחית בתכנון האדריכל ד׳אלפונס דה סנט־אומר (D’Alfonce de St. Omer), וב־1909 שינה האדריכל פטרה אנטונסקו (Petre Antonescu) את אזור ארון הקודש. ב־1915 הוכנס חשמל. בין המלחמות הכין האדריכל ז׳אן לוקאר (Jean Locar) ללא תמורה תוכניות לשחזור העיטורים, והנדבן הרי שטיין תרם מערכת חימום ברצפה (Jurnalul).

התקרה של גרשון הורוביץ

שיאה של עבודת הפנים הגיע ב־1936, כשהצייר גרשון הורוביץ צבע מחדש את הקירות ואת התקרה (Jewish Heritage Europe). העיטור, בסגנון שמשלב בארוק ורוקוקו, אחיד מן הקירות ועד לתקרה, ומקנה לאולם מראה של אולם טקסים של המאה ה־18 יותר מאשר של בית תפילה פולני מסורתי. אלה היו שנות השגשוג של הקהילה, וציורי הקיר מעידים על הכסף ועל הגאווה שהשקיעו בה חבריה. כדאי לעלות לגלריה, אם היא פתוחה, ולהביט בתקרה מקרוב.

רעידת אדמה, לגיונרים ובלוקים

ב־10 בנובמבר 1940 פגעה בבוקרשט רעידת אדמה חזקה, וכעבור חודשיים הגיע הפוגרום. במרד הלגיונרים, בין 21 ל־23 בינואר 1941, נרצחו 125 יהודים ונבזזו חנויות, בתים ובתי כנסת (האנציקלופדיה יודאיקה). ״הקהל גרנדה״, בית הכנסת הספרדי הגדול שנחשב ליפה בעיר, הועלה באש. בית הכנסת הגדול הושחת, אך לפי Jurnalul לא הוצת. דו״ח של יד ושם מציין שעקבות הפגיעה נראים עד היום בכניסה.

הבניין תוקן ב־1945 וחוזק ב־1980. בשנות השמונים, כשמשטר צ׳אושסקו הרס רחובות שלמים ברובע היהודי הישן, הוא שרד, אבל סביבו נבנו בלוקים בני עשר קומות שהסתירו אותו מן הרחוב. אתר B365 מייחס את הצלתו למחאה בינלאומית ולהכרזתו כמונומנט אדריכלי.

מבית תפילה לאתר זיכרון

מראשית שנות התשעים משמש בית הכנסת אתר זיכרון לשואה ברומניה. השנה המדויקת שנויה במחלוקת: B365 נוקב ב־1991, ומדריך JGuide Europe ואתר Uncover Romania ב־1992. בדו״ח של יד ושם נקראת התערוכה ״זיכרון הקדושים היהודים״ (Memorialul martirilor evrei), והיא מציגה עדויות כתובות ותצלומים על האנטישמיות בשנות המלחמה ועל השואה ברומניה ובטרנסניסטריה.

התערוכה ערוכה בסדר כרונולוגי בקומת הקרקע, ובה עדויות, גזירי עיתונים ותצלומים: חוקי הגזע, הפוגרומים והגירושים. במרכז האולם ניצבת אנדרטה לזכר עשרות אלפי יהודים שנספו בטרנסניסטריה. לפי Jurnalul, ב־2007 נפתח הבניין מחדש אחרי שיפוץ וחזר לשמש גם לתפילה, ובזמן שיקום ההיכל הכוראלי התקיימו בו התפילות. ברשימה העדכנית של FCER הוא אינו מסומן כבית כנסת פעיל.

לביקור

בית הכנסת נמצא ב־Strada Vasile Adamache 11, ברובע היהודי ההיסטורי, במרחק הליכה מ־Piața Unirii. אתרי תיירות מפרסמים שעות פתיחה שונות זה מזה, ולפחות חלקם אינם מעודכנים. לא מצאנו שעות ממקור רשמי, ולכן מומלץ לתאם את הביקור מראש עם הקהילה היהודית בבוקרשט או עם FCER.

• מה לראות: ציורי הקיר והתקרה של הורוביץ, התערוכה על השואה בקומת הקרקע והאנדרטה לקורבנות טרנסניסטריה.
• בסביבה: ההיכל הכוראלי ברחוב Sfânta Vineri והמוזיאון לתולדות יהודי רומניה ברחוב Mămulari; ביחד הם שלושת בתי הכנסת ההיסטוריים שנותרו במרכז העיר.